ילדים ופעוטות עוברים במהלך חייהם תהליכים התפתחותיים שונים החל מהשבועות הראשונים לחייהם.
שלבי ההתפתחות של ילדים כוללים בין היתר התהפכות, זחילה, עמידה, הליכה שאלו הם שלבי התפתחות הפיזיים אך לצד התהליכים הפיזיים הם עוברים גם שלבי התפתחות רגשיים ושכליים.
מה הסיבה לכך שילדים ופעוטות מאמצים אובייקט מעבר?
העצמאות הפיזית באופן טבעי מאפשרת לו להתרחק מהוריו מה שיוצר מצב בו לעיתים הוא מתמודד עם מצבים שונים אשר מעוררים תחושת תסכול, לחץ, פחד ועוד, והוא נאלץ למצוא דרכים משלו על מנת ולהתמודד עם התחושות והרגשות שצפים. אם בעבר את הנחמה, התמיכה וההרגעה קיבל מהוריו כמעט בכל רגע שהיה זקוק לכך עם הפיכתו לעצמאי יש מצבים בהם הוא יקבל את תמיכת הוריו אך לא תמיד זה יקרה במועד האירוע בו הוא ירגיש את הצורך בתמיכה.
החפץ עצמו לא ממש משנה, מה שמשנה זה התפיסה הסובייקטיבית של הילד את החפץ ותפקידו, ושמבחינתו כך הוא מקבל את המענה, ואת ההרגעה בשעת הצורך. עם הזמן וככל שהילד גדל ומתפתח הצורך בחפץ המעבר הולך וקטן ובשלב כזה או אחר לרוב הוא נפרד ממנו ביוזמתו.
האם כל פעוט וילדה נקשרים לחפץ מעבר?
אך אין זה אומר שכל הילדים נעזרים באותו כלי עזר, יש ילדים שהדרך שלהם להירגע זה על ידי מציצת מוצץ או אצבע, משחק בשיער או מגע בפנים או כל פעולה אחרת אשר מזכירה להם את הדרך בה ההורה נמצא שם עבורם ועוזר להם להירגע כאשר יש צורך בכך.
כיצד נפרדים מאובייקט המעבר בצורה בריאה?
לרוב תהליך הפרידה קורה לבד כאשר הילד מרגיש מסוגל, חש שהוא יכול ובעל כוחות נפשיים להתמודד עם מצבים ואירועים מתסכלים ומלחיצים ללא תמיכה המגיעה מעזרה חיצונית. זה לא תוכנית קבועה ואין לזה זמן ידוע מראש מתי זה צריך לקרות או לא, בסופו של דבר לכל ילד הקצב שלו וחשוב לא להאיץ את התהליך ולהפחית את ההתערבות בכך כמה שניתן, משום שלעיתים דווקא יצירת הלחץ תגרום לרגרסיה ולתלות בתמיכה החיצונית.
חשוב מאוד לכבד את הקצב של הילד, לתת לו תחושה שהוא בסדר ולהימנע מלתת לו תחושה שהוא מתנהג כמו תינוק, לעשות הכל כדי לפתח בו את תחושת המסוגלות, הבטחון העצמי העצמית, לחזק את יכולת ההתמודדות שלו עם מצבים שונים ולמצוא נחמה ללא חפץ המעבר.
