ילד יכול לחיות את ילדותו בלבד, והבנת התפתחות הילד היא תחום המבוגרים, המזהים הבדלים בינם לבין ילדים. אך הבדלים אלו מופחתים בדרך כלל מבחינה כמותית, לעניין של מידה בלבד. כשמבוגרים משווים את עצמם לילדים, הם מתייחסים לפעולות שהם עצמם מסוגלים או לא מסוגלים להשיג. יכולות אלו מאירות את ההבדלים הנפשיים בין ילדים למבוגרים.
פעולה נפשית מסוימת משתרעת על פני רמות שונות, ובמהלך ההתפתחות הנפשית של ילד, הוא עובר מרמה אחת לבאה אחריה, באותו רצף. אם מתעורר קושי, הפעלה מבוצעת ברמה נמוכה יותר, וילדים לומדים כיצד לבצע באופן אובייקטיבי פעילויות יומיומיות. גם אם אינם מסוגלים להסבירן ב"רמה המילולית", הם פועלים בצורות הרבה יותר סובייקטיביות של סיבתיות, כגון יוזמה אישית או רגשית.
משחקים
נחשבים לפעילות ייחודית המתאימה לילדים, השוקעים בהם באופן מעמיק. מומחים בהתפתחות הילד סבורים שמשחק הוא שלב בהתפתחות הכוללת של ילד, שנעלם ממנו בתקופות הבאות. הוא מעורב בכל פעילותו של הילד, כל עוד זו נותרת ספונטנית ואינה נפגעת על ידי אובייקטים המוצגים בפניו למטרות חינוכיות. בתחילה, משחקים הם תפקודיים גרידא, ובהמשך לומד הילד משחקי תפקידים ומשחקים הקשורים למיומנויות מעשיות.
במהלך המשחק, הילד שב על רשמיו מאירועים אותם חווה, כשהוא מחקה אותם. בתחילה, הבנת הילדים היא היבט של העמדת עצמם ביחס לאחרים, ופעולת החיקוי היא תהליך חשוב בהתפתחותם ובעיצוב התנהגותם. זוהי אינה פעולה אקראית, אלא סלקטיבית ביותר. הילד מחקה אנשים חשובים בחייו, כאלו שמעוררים בו רגשות חיוביים, ובמשחקו הוא "שואל" את התנהגותם או הופך אותה. הוא מדמיין את עצמו בהתאם להם.
בין גילאי שש ושבע ניתן לנתק את הילד מפעילותו הספונטנית ולנתב את תחומי העניין שלו לאחרים, כך שכשהוא מגיע לגיל בית הספר, הוא מסוגל להתמודד עם דרישות חינוך רשמי הכוללות משמעת עצמית.
שפה
תחילת שלב הדיבור בקרב ילדים עולה בקנה אחד עם התקדמות ניכרת במיומנויותיו המעשיות. ברגע שהילד רוכש את מיומנות השימוש בדיבור הוא יכול במהירות לגלות את השינוי בעולמו ולהבינו טוב יותר.
יכולת זו אפשרית רק אם הילד מסוגל, בשלב זה, לבנות רצף נפשי, כדי לבצע את החלקים הרצופים של שיח. אובדן אחת מיכולות אלו כרוך באובדן יכולות אחרות. ילדים שאינם משיגים את אבן הדרך ההתפתחותית של יכולת הדיבור, אינם מסוגלים, במקביל, אף להצביע על הכיוונים למעלה, למטה, ימינה ושמאלה, בעיניים עצומות. כשעיניהם פקוחות, הם עשויים להתקשות בהצבעה נכונה על הכיוונים, אך יכולים להצביע, כשהם נשאלים, על התקרה, הרצפה, או היד הכותבת.
רגשות ופעילות אינטלקטואלית. מנתחות פעילויות ומתבטאות בעמדות המעניקות לילד משמעות. בהתפתחות נפשית, תובנה מעשית זו מופיעה הרבה לפני היכולת להבחין ולהשוות. זוהי צורה ראשונה של הבנה, המבטאת קשר בין אנשים. למרות שהילד עדיין שקוע לחלוטין ברצונות או בדחפי הרגע. התקדמות מתגובות טהורות מזדמנות, להתפתחות אישיות ורגשות עד להשגת תפיסה יציבה יותר של דברים, היא תהליך איטי.
בעיות חוסר רציפות בהתפתחות. אלו מתבטאות בחוסר יכולת תפקודית, תפיסתית או אינטלקטואלית, כשהילד עשוי להיראות מהוסס. יכולת החשיבה שלו חומקת ממנו, הוא מתבטא באופן קלוש ומבולבל, ומתקשה לזהות אובייקט אחד, או שהוא מבלבל אותו עם אחר.
ראו גם: