ילד בגיל ארבע נכנס לגן החדש שלו בפעם הראשונה. הוא מתבונן סביב ומנסה לקבוע מה קורה במרחב הזה. הוא מנסה לגלות אם הוא שייך, אם זה הולך להיות מקום מעניין לבלות בו, והאם מישהו יסייע לו לגדול ולהתפתח.
את התשובות הוא מגלה באמצעות מגעים עם הסביבה הפיזית והחברתית. אם הסביבה מתוכננת ביעילות, הילד יתפתח באופן תקין מבחינה פיזית, רגשית, אסתטית ואינטלקטואלית. סביבה מתאימה ממקסמת את אפשרויות ההתפתחות של הילד, ומספקת בסיס לפיתוח ביטחונו הרגשי.
ילדים צעירים שואפים להבין את העולם בו הם חיים. הם מנסים לארגן את הדימויים החזותיים והאובייקטיביים בסביבתם, למערכת משמעויות. הם מבקשים לקבוע כיצד עובד החלל ואלו פעילויות יכולות להתרחש בסביבתם. לכן הסביבה צריכה להיות מתוכננת בקפידה כך שתיצור את המקום הטוב ביותר האפשרי להתפתחות הילד.
מורה אכפתי הוא מרכיב חיוני בהתפתחות הילד
שיטות עיצוב פרטניות של הסביבה, המשולבות עם מורה או גננת אכפתיים, הופכים את הסביבה למקום נפלא לטיפוח התפתחות ילדים צעירים. הילדים בסביבה זו זוכים להזדמנויות רבות להרחבת הידע שלהם באמצעות השתתפות פעילה בעולם המתאים לרמת התפתחותם.
סביבה זו כוללת מקומות מרווחים למשחקים פעילים כמו גם מקומות לביצוע פעילויות פרטיות, כגון הענקת הזדמנות לילד לעבוד בשקט, ואזורים זמינים בהם קבוצות קטנות של ילדים יכולות לשתף פעולה בעבודה על פרויקט.
סביבה התפתחותית המתאימה לגיל הרך
הצעד הראשון ביצירת סביבה מתאימה לתינוקות, פעוטות וילדים בגיל הרך היא בחינת האופן בו ילדים צעירים לומדים ומתפתחים. כל שלב התפתחותי מאופיין בהיבטים ייחודיים המשפיעים על הדרך בה ילד חווה את סביבתו.
לדוגמא, תינוקות לומדים על עולמם באמצעות פעולה עם אובייקטים וחומרים בסביבתם. כשפעוט חש את המרקם של כדור מלא אוויר בידו, לוחץ עליו ומגלגל אותו על הרצפה, הוא מסגל הבנה של כדור. היות ותינוקות לומדים באמצעות מגע רב עם סביבתם, החלל שלהם חייב להיות מתוכנן עם הזדמנויות רבות לחקור חומרים פיזיים אמיתיים.
חומרים מגוונים צריכים להיות מאוחסנים במקום בו הילד יכול לבחון אותם בקלות, ואחרים צריכים להיות ממוקמים במקומות שאינם גלויים, אך ניתן להגיע אליהם כאשר מתרחשת פעילות מסוימת או שמתעורר צורך.
ילדים בגיל הגן הם לומדים פעילים הממשיכים לבחון חומרים תוך כדי השימוש בהם, ועוברים לשימוש בחפצים מורכבים יותר. הם מפתחים ייצוג סמלי כשהם משתתפים במשחקים חברתיים דרמטיים, ובתקופה זו מפתחים כישורי שפה, כשהם מנסים למצוא "תוויות" לחפצים ואנשים בעולמם. השפה מעניקה להם את הכוח להטיל ספק ולמצוא תשובות.
סביבה המעודדת התפתחות היא סביבת מרכזי לימוד המאורגנים ותומכים בשיטות יעילות בשלבי ההתפתחות של ילדים. הם מעודדים מגעי שפה, משחקים חינוכיים וחברתיים, ובונים חוויות המבוססות על רמת ההבנה של הילדים. באמצעות הוספת חומרים כגון ספרים, ניירות וכלי כתיבה, ניתן לפתח אף הזדמנויות לפיתוח יכולות ציור, קריאה וכתיבה.
סביבה חזותית
נוירולוגים המתמחים בטיפול בילדים בגיל הרך מסכמים כי שמונה השנים הראשונות בחיי ילד הן התקופה המהותית להתפתחות מוחו. חלק מהנוירונים במוח מחווטים טרם הלידה, אך ההתפתחות המוחית המשמעותית מתרחשת באמצעות חוויות ילדות.
הסביבה המוקדמת בה ילדים צעירים חיים, מסייעת לקביעת כיוון התפתחות מוחם. ילדים הזוכים בהזדמנויות לחוויות מתאימות, מתפתחים כראוי, באופן המשפיע על יכולת הלמידה שלהם לצמיתות. כשהם מתפתחים בסביבה מאורגנת והולמת, הם מאותגרים לחשוב ולהשתמש בחומרים בשיטות חדשות.
במהלך שמונה השנים הראשונות לחייהם, ילדים מפתחים גם את חדות הראייה שלהם. תפיסותיהם לגבי חפצים, תנועה, ושפה, מורחבות ככל שהם זוכים להזדמנויות חווייתיות ונחשפים לדימויים חזותיים מעניינים.
סביבה מעוצבת ויזואלית גורמת להם להתעניין יותר, במיוחד כשהיא כוללת היבטים חזותיים מעניינים המושכים אותם לבחון ציורים על הקיר או הכרה ביכולתם להשלים ציור. הצגת לוחות המספקים תוכן מעניין מבחינה ויזואלית גורמת לילדים לבחון כיצד הם נעים במרחב.
סביבה המעודדת התפתחות מציבה כיום את הדגש על פחות עומס תצוגה ויותר ארגון של חומרים ועבודה, כך שילדים קטנים יכולים להתייחס לאמצעים חזותיים, לטפל בהם וליהנות מהתכונות החשובות של הסביבה.