תינוק לומד לדבר במהלך השנתיים הראשונות לחייו. הרבה לפני שהוא הוגה את מילתו הראשונה, הוא לומד את כללי השפה, והאופן בו מבוגרים משתמשים בה על מנת לתקשר. להשמעת קולות, הוא מתחיל באמצעות הנעת הלשון, השפתיים, החך והשיניים הצומחות.
בהתחלה הוא בוכה, ואז, בחודש או החודשיים הראשונים הוא הוגה מילים כגון "אווה" ו"אהה", ומקשקש מעט במשך תקופת זמן קצרה. בקרוב, בסביבות גיל חצי שנה, קולות אלו הופכות למילים אמיתיות כגון "אימא" ו"באבא", המחליקות ללא משים החוצה ומעלות דמעות התרגשות בעיני ההורים.
מכאן ואילך, התינוק הוגה יותר מילים אותן הוא שומע בסביבתו, ובין גילאי שנה וחצי עד שנתיים, הוא מתחיל לגבש משפטים בני שתיים עד ארבע מילים. כשהתינוק מתפתח מבחינה נפשית, רגשית והתנהגותית. הוא מסוגל יותר ויותר להשתמש במילים על מנת לתאר את מה שהוא רואה, שומע, מרגיש, חושב ורוצה.
האופן שבו תינוקות לומדים לדבר
הדרך לצפייה בדיבור התינוק תוך כדי התקדמותו ההתפתחותית היא גיבוש סביבת שפה, כלומר, כאשר ישנה סביבה בה מבוצעים דיבורים רבים אותם יכול התינוק לקלוט, או לפחות לקלוט את חלקם, כך שהוא מפתח את אבן הדרך של השפה.
גיבוש השפה בתקופת השהייה ברחם – נכון או מיתוס?
חוקרים רבים מאמינים שעבודת הבנת השפה מתחילה כשהתינוק עדיין ברחם. כשם שהוא מתרגל לקצב היציב של פעימות לב האם, הוא נחשף לקולה ומבחין בהבדלים בין הצלילים.
מגיל לידה עד שלושה חודשים – שימו לב לבכי
בכי הוא צורת התקשורת הראשונה של התינוק. וזעקה או בכי אחד אינו מתאים לכל התינוקות. צעקה חלולה מעידה על רעב, וזעקה מייבבת וקצבית מאותתת על הצורך בהחלפת חיתול. כשהוא מתבגר, הוא מפתח מגוון מענג של גרגורים, אנחות והמיות. באשר ליכולתו להבין שפה, הוא מתחיל לזהות את המילים הנשמעות בסביבתו, האופן בו הן נשמעות וכיצד בנויים משפטים, כשהוא מקשיב לסובבים אותו.
מגיל ארבעה חודשים עד חצי שנה – מתחילים לקשקש בהברות
בשלב זה הילד מתחיל למלמל בשילוב עיצורים ותנועות, כגון "באבא" או "יאיא". בסביבות גיל חצי שנה הוא יכול להגיב לשמו. בשלב זה ההורים עשויים לשמוע את ה"אימא" או ה"באבא" הראשונים. למרות שמילים אלו ממיסות לב, התינוק עדיין לא משווה בין מילים אלו לבין הוריו. שלב זה מגיע מאוחר יותר, כשהוא כמעט בן שנה.
ניסיונות התינוק לדבר נשמעות כזרם תודעה של מונולוגים בשפה אחרת עם מילים אינסופיות המתוחות יחד. הוא משחק עם המילים באמצעות לשונו, שיניו, החיך, ומיתרי הקול, ליצירת סוגי קולות מוזרים.
בשלב זה, הקשקשת שלו נשמעת זהה. הורים עשויים להבחין שהתינוק מעדיף צלילים מסוימים כגון "אה" או "דה", וחוזר עליהן שוב ושוב היות והוא אוהב את האופן בו הן נשמעות והדרך בה מרגיש פיו כשהוא אומר אותן.
מגיל שבעה חודשים עד שנה – הנה זה בא
כשהתינוק ממלמל עכשיו, הוא נשמע כאילו הוא מדבר בשפה הגיונית. מצב זה מתרחש כשהוא מנסה לבטא גוונים ודפוסים זהים לצלילים הנשמעים בסביבתו. מומלץ לטפח ניסיונות אלו באמצעות דיבור קבוע אל הילד, והקראת ספרים.
מגיל שנה וחודש עד גיל שנה וחצי. התינוק משתמש עכשיו במילה אחת או יותר, והוא מבין למה מתכוונים כשמדברים אליו. הוא אף מתרגל מילים מעט מורכבות יותר, ומגביר את הטון שלו כשהוא מבטא שאלה. הוא מבין את חשיבות השפה כשהוא מחבר אותה לכוח התקשורת וביטוי צרכיו.
מגיל שנה וחצי עד גיל שנתיים
למרות שהתינוק כבר אומר כמעט חמישים מילים, הוא מבין עכשיו הרבה יותר מכפי שהוא יכול להגיד. מידי יום הוא לומד יותר מילים, כך שמומלץ להקפיד על שפה "נקייה" בסביבתו. הוא עשוי אף לחבר שתי מילים יחד, מה שגורם לו לבטא משפטים בסיסיים כגון "תרים אותי".
עד גיל שנתיים, התינוק משתמש במשפטים בני שתיים עד ארבע מילים, ושר שירים פשוטים. ככל שתחושת העצמי שלו מתפתחת, הוא מתחיל לדבר על מה שהוא אוהב ואינו אוהב, ומה הוא חושב ומרגיש. כינויים עשויים לבלבל אותו, ומסיבה זו הוא עשוי לומר "תינוק זורק" במקום "אני זורק".
מגיל שנתיים וחודש עד גיל שלוש
הפעוט עשוי להיאבק במשך תקופה מסוימת עד למציאת הנפח המתאים לשימוש במהלך דיבור, אך הוא ילמד מהר מאוד. הוא מתחיל אף לקבל את עיקרון הכינויים כגון "אני", "את" ו"אתה". בין גילאי שנתיים ושלוש, אוצר המילים של הילד ממשיך להתרחב והוא מבין את רוב הנאמר לו. הוא מחבר שמות עצם ופעלים יחד ליצירת משפטים פשוטים כגון "אני הולך עכשיו".
עד גיל שלוש, הילד עשוי להיות דברן די מתוחכם. הוא מסוגל לנהל שיחה מתמשכת, ולהבין את רוב הנאמר לו. הוא משתף אפילו פעולה כשמבקשים ממנו לבצע יותר מפעולה אחת בכל פעם, כגון "קח את הספר והנח אותו על המדף".
ראו גם: