תסמונת טלטול תינוקות

מדי שנה הולכים לעולמם למעלה מ- 600 תינוקות עד גיל שנה בישראל כאשר בחלק מהמקרים גורם המוות הוא נזק מוחי שנגרם על רקע תסמונת טלטול תינוקות או SBS (ראשי התיבות של Shaken baby syndrome). התסמונת מורכבת מטריאדה הכוללת דימום מהרשתית, נפיחות ברקמת המוח והמטומה סבדורלית. עם זאת, ברוב המקרים לא תהיה כל עדות לפציעה חיצונית בתינוק הסובל מהתסמונת.

בנוסף לכך, במקרים רבים ההורה של התינוק לא יצליח לקשר בכוחות עצמו בין הנזק שנגרם לתינוק לבין הטלטול העז שלו. בישראל המודעות לתסמונת טלטול תינוקות אינה גבוהה במיוחד. סך הכול עד גיל שנתיים כשמונים אחוז מהפגיעות המדווחות בפעוטות ובתינוקות הן פגיעות מוחיות. עם זאת, רק חמישה עשר עד עשרים מקרים של התסמונת מאובחנים מדי שנה.

הגורמים לתסמונת טלטול תינוקות?

הן גברים והן נשים יכולים לגרום לפגיעה פיזית בתינוקות על רקע טלטול יתר. בעבר נהוג היה לחשוב שמדובר בתסמונת המופיעה באופן חד פעמי, אך כיום נראה שלפגיעה המוחית קדמו מקרים נוספים של התעללות פיזית. לפי ההערכות העדכניות ניתן למצוא עדות לפגיעה מוחית קודמת בכ-40% מהתינוקות שסובלים מתסמונת טלטול תינוקות.

מטפלים הנמצאים בסיכון לטלטל תינוקות עד כדי גרימת נזק מוחי בדרך כלל מחזיקים בציפיות לא ריאליות מהתינוק. מדובר למעשה על מצב של היפוך תפקידים שבו המטפל מצפה שהתינוק ימלא את הצרכים שלו ולא להפך. התנהגות אימפולסיבית ואגרסיבית המובילה לתסמונת טלטול תינוקות יכולה להיות תוצאה של שימוש בסמים ומתח נפשי למשל, על רקע בעיות פיננסיות.

מדיווחי הורים ניתן ללמוד שהגורם השכיח ביותר המוביל לטלטול אגרסיבי של התינוק הוא בכי ממושך שלא ניתן להפסיקו. הטלטול נובע במקרים האלו מתוך תסכול רב וחוסר אונים. יש להבין כי מדובר בתופעה שמתרחשת לא רק בקרב תינוקות להורים אלימים מטבעם שכן גם אנשים שלא מסווגים כאלימים יכולים לטלטל באגרסיביות את התינוקות שלהם עד כדי פגיעה מוחית ברגע אחד של חולשה.

מבחינה פתופיזיולוגית, המוח של התינוק רגיש במיוחד לטלטלות וחבטות, הראש של התינוק כבד מאוד ביחס לשאר הגוף וסך הכול מהווה עד 25 אחוז ממשקל הגוף כולו. בנוסף לכך, שרירי הצוואר של התינוק עדיין לא חזקים מספיק בשביל לתמוך בראש במהלך הטלטול של הגוף וכתוצאה מכך במהלך הטלטול קיימת סכנה לכך שהראש ייחבט בעוצמה בגולגולת וייגרם נזק.

עוד יש לציין כי כלי הדם המוחיים בשנתיים הראשונות לחיים אינם מפותחים במיוחד ונחשבים לרגישים מאוד. אי לכך, טלטול אגרסיבי עלול להוביל לדימומים פנימיים במוח.

התסמינים של תסמונת טלטול תינוקות

לא בכל מקרה התסמונת מובילה למותו של התינוק כשלמעשה ישנו מגוון רחב ביותר של תסמינים בהם התסמונת יכולה לבוא לידי ביטוי מבחינה קלינית. בדומה לכל נזק מוחי הנגרם כתוצאה מחבלת ראש או דימום פנימי, גם במקרה הזה התמונה הקלינית משתנה בהתאם לאזור המעורב ולחומרת הנזק. כך לדוגמה פגיעה במרכזי עיבוד הקול יכולה להוביל לאובדן השמיעה, ישנם ילדים הנותרים עם פיגור שכלי, לא אחת הטלטול העז מוביל לפגיעה במרכזי הראייה במוח וכתוצאה מכך התינוק נותר עיוור לשארית ימי חייו ועוד.

לא אחת התוצאות של הטלטול האגרסיבי יבואו לידי ביטוי רק מספר שנים לאחר שהנזק יתרחש בפועל. הכוונה היא בעיקר לנזקים המשפיעים על ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד. הפציעות המקושרות לתסמונת הן שברים מרובים בעצמות הארוכות, דימום מהרשתית ודימום מוחי. הסיבוכים השכיחים ביותר של התסמונת לטווח הארוך הם פרכוסים, לקויות דיבור שונות, לקויות למידה, שיתוק מוחין, הפרעות ראייה שונות והידרוצפלוס.

כיצד מאבחנים תסמונת טלטול תינוקות?

האבחון מבוסס על שלושה ממצאים המופיעים במקביל: נזק מוחי הבא לידי ביטוי בדרך כלל בנפיחות של רקמת המוח, דימום סבדורלי או תת עכבישי ודימום רשתי. לפיכך באבחון צריכים לקחת חלק מספר רופאים בדגש על נוירולוג ילדים ורופא עיניים ילדים. במסגרת האבחון יש לבצע אבחנה מבדלת בין תסמונת טלטול תינוקות לבין מחסור בוויטמין C, דלקת קרום המוח, הידרוצפלוס, מוות בעריסה ועוד. הבדיקה המרכזית המשמשת לאבחנה היא MRI וכן נעשה שימוש במקרים מסוימים בבדיקת CT מוח.

כיצד מטפלים בתסמונת טלטול תינוקות?

הטיפול כולל מעקב אחרי הלחץ התוך גולגולתי, ניקוז נוזלים מחדרי המוח ואם התרחשה המטומה תוך גולגולתית, יש לנקז גם את הדם ולעצור את הדימום. הפרוגנוזה תלויה במידת החומרה של הפגיעה ויכולה לנוע מהתאוששות מלאה עד מוות: שליש מהתינוקות הולכים לעולמם, שליש נותרים בחיים אך סובלים מנזק נוירולוגי ושליש נותרים בחיים ללא נזק חמור במיוחד.