אחד הגורמים העיקריים שמבדיל בין בני האדם ושאר היצורים החיים על פני כדור הארץ, הוא היכולת לדבר.
לעיתים קרובות אנחנו שוכחים כמה השפה היא משמעותית וחיונית לכך שהמין האנושי הגיע להישגים וליכולות שלו כיום.
תזכורת לכך מקבלים בכל פעם שנולד תינוק חדש. התינוק אינו מדבר, אינו יכול להביע את רצונותיו. דרך התקשורת היחידה שלו היא הבכי.הוא בוכה כשהוא עייף, כשהוא רעב וכשהוא מלוכלך. כמה הקלה יש כאשר התינוק סוף סוף מתחיל לדבר, ויכול להגיד מה מפריע לו, מה הוא רוצה או מה כואב.
רכישת השפה כתהליך אוניברסלי
תינוקות בארצות שונות בעולם רוכשים שפות שונות, בעלות מנעד צלילים שונה, עקרונות דקדוקיים ותחביריים שונים, ובכל זאת – תהליך רכישת השפה זהה בכל העולם ובכל השפות.חשוב להבין כי התינוק נולד עם מוכנות ללמידת שפה, עם יכולת פיזיולוגית וקוגניטיבית לרכוש את השפה, להבינה ולהפיקה בעצמו. זה נקרא “דיספוזיציה לרכישת שפה”. אך ישנו תנאי נוסף לרכישת השפה, והוא החשיפה הסביבתית. תינוק שלא ישמע שפה מדוברת כלשהי, לא ירכוש את היכולת לדבר, ובגיל 4-5 יאבד את היכולת לרכוש שפה מושלמת.
תינוק שישמע שפה, כל שפה, ילמד לדבר את אותה שפה, גם אם מדובר בתינוק ישראלי שנחשף לשפה אירופאית או אסייתית כלשהי. הדיספוזיציה זהה אצל כל התינוקות, והשפה הנלמדת היא זו שהתינוק שומע.רכישת השפה מתרחשת מלידה. עד גיל 3 נחשבת תקופה קריטית לרכישת שפה, ואם הילד לא מתקדם בתחום זה מומלץ לגשת לבדיקה.
קשיים שונים יכולים להשפיע על רכישת שפה, כגון: דיספרקסיה ורבלית, גמגום ועוד.אבני דרך בתהליך רכישת השפה
ניתן להבחין במספר שלבים בתהליך רכישת השפה:
1. מלמול: בתחילה, כאמור, התינוק רק בוכה. לאחר מספר חודשים הוא מתחיל למלמל, להפיק הברות וצלילים שונים. אצל כל התינוקות המלמול נשמע אותו הדבר, וכולל מנעד רחב ביותר של צלילים שלא בהכרח קיימים בשפה שהתינוק שומע. 2. הפנמת פונמות: בשלב מאוחר יותר, המלמול של התינוק הופך להיות תלוי יותר ויותר בשפה אליה התינוק נחשף, והצלילים שהוא מפיק הם צלילים שקיימים בשפה אליה הוא נחשף. הצלילים שהתינוק מפיק עדיין אקראיים לחלוטין וחסרי משמעות, ומדובר במעין “אימון”. 3. חזרה על הברות: בהמשך, התינוק מתחיל לחזור על הברות (כבר מדובר בצלילים הקיימים בשפה אותה הוא רוכש). דה-דה-דה, בה-בה-בה וכד’. 4. שילוב הברות: בשלב הבא, מתחיל הילד לשחק עם ההברות שהוא מכיר ולערבב ביניהן: דה-בה-גה וכד’. 5. מילים טרומיות: הילד מבין את השפה זמן רב לפני שהוא מסוגל להפיק שפה מובנת בעצמו. השלב הראשון של הניסיון להתבטא כולל מילים טרומיות, כלומר הברות או שילוב הברות שמייצגות מילה כלשהי באופן קבוע. לעיתים ההברה תהיה דומה למילה האמיתית (למשל, במקום להגיד “אמא” יאמר “מא”). במקרים רבים, אין קשר בין המילה הטרומית למילה האמיתית (במקום להגיד “בקבוק” יגיד “”לה”). המילים הטרומיות נחשבות למילה לכל דבר, והן עשויות להמשיך ללוות את הילד עוד חודשים רבים. 6. מילים ראשונות: לאט לאט מופיעות עוד ועוד מילים, חלקיות או שלמות. אוצר המילים של הילד מתרחב בקצב מדהים, והוא מסוגל בגיל שנתיים ללמוד אפילו 15 מילים חדשות ביום! 7. צירוף מילים: בהתחלה הילד מדבר בצורה טלגרפית: “אמא בוא”, “אבא עבודה”. לאט לאט המשפטים מתארכים, נעשים מורכבים יותר, ומצטרפות גם מילות קישור וידע דיקדוקי. עד גיל ארבע בערך, רב הילדים כבר מדברים כמו אנשים מבוגרים. קראו עוד: בעיות בריאות הנפש בילדים