לא כל הילדים מתפתחים באותו אופן, ולילדים בעלי ליקויים שונים בהתפתחות עשויים להיות צרכים שונים ומגוונים. הצרכים המיוחדים מופיעים מיד עם האבחון של ליקוי התפתחותי כזה או אחר, והם כוללים היבטים רבים מחיי היום יום של הילד ושל משפחתו.
חוק החינוך המיוחד
החוק מכיר בצרכים המיוחדים של ילדים עם בעיות התפתחותיות ואחרות, ומסדיר את התאמת המסגרות לצורכי הילד. חוק החינוך המיוחד התקבל בשנת 1988, והוא מתייחס לילדים החל מגיל 3 ועד לגיל 21.
מי זכאי לשיבוץ במסגרת של חינוך מיוחד?
כדי להבטיח שרק ילדים הזקוקים לתמיכה מיוחדת של החינוך המיוחד יכנסו למסגרות המתאימות להם, על הילדים לעבור ועדת השמה, שתפקידה להעריך ולהחליט לגבי מסגרת החינוך המיוחד המתאימה לילד.
בדרך כלל נערך גם מפגש עם הילד ועם משפחתו, על מנת לשמוע על הצרכים והרצונות של המשפחה, ואז נקבעת מסגרת החינוך המיוחד המתאימה לילד.
איזה סוגי מסגרות יש?
לדוגמא, ישנן מסגרות המותאמות לילדים על הרצף האוטיסטי, לילדים ברמות שונות של פיגור, מסגרות לבעלי לקויות חושיות כגון עיוורים או חרשים, מסגרות לבעלי הפרעות התנהגותיות או רגשיות, לבעלי נכויות פיזיות או עיכובים התפתחותיים פיזיים (מסרות אלה מתקיימות מהגן ועד כיתה א’) ועיכובים התפתחותיים שפתיים (מסגרות אלה מתקיימות עד כיתה ג’).
איך מתנהלת הלמידה בחינוך המיוחד?
משרד החינוך, האגף לחינוך מיוחד, מתווה את הבסיס, וכל בית ספר מתאים את התוכנית לילדים השוהים בו. למעשה, לכל ילד במערכת מותאמת תוכנית אישית (הנקראת תל”א). התוכנית הזו נבנית על ידי אנשי המקצוע הרלוונטיים בבית הספר, מקבלת אישור מהאגף לחינוך מיוחד, ומוצגת בפני ההורים.
בכיתה של חינוך מיוחד יש מעט ילדים, ואין מדובר בהכרח בילדים בני אותו גיל. בדרך כלל כיתה מורכבת מילדים משני שנתונים, ובאישורים של הפיקוח על החינוך המיוחד, יכולה כיתה להכיל גם ילדים משלושה או ארבעה שנתונים שונים.