מהי לקות קריאה?

אחת היכולות המופלאות שרוכשים ילדים סביב כיתה א' היא יכולת הקריאה. חישבו על חייכם כיום ללא היכולת לקרוא. השלטים על הכביש נראים כסימנים לא ברורים, המידע אינו זמין, הספרות אינה מוכרת.

בתהליכי הלמידה הקריאה היא אבן בסיסית ביותר, וללא יכולת קריאה טובה, ילדים ומבוגרים עשויים להתקשות בלמידה בכל תחום ותחום.

בעשורים האחרונים עולה ועולה המודעות ביחס ללקויות למידה שונות, ומערכות החינוך עושות מאמצים על מנת להתאים את תוכניות הלמידה והתמיכה הנדרשת לילדים הסובלים מלקות למידה. אחת מלקויות הלמידה הנפוצות, והבעייתיות ביותר עבור התלמידים ומוריהם היא לקות קריאה.

מהי לקות קריאה?

לקות קריאה היא מצב אורגאני (מולד) או נרכש, שגורם לילד קושי ברכישת היכולת לקרוא, או לקושי בהבנת הנקרא.

1. קושי ברכישת היכולת לקרוא: תהליך רכישת הקריאה מתחיל בהכרת האותיות, הצלילים שהן יוצרות, וחיבורן עם אותיות התנועה (אהו"י). כשהילד מכיר את האותיות הוא מסוגל לחברן למילה, ובהמשך לחבר את המילים למשפטים ולפסקאות בעלות משמעות. לקות הקריאה יכולה לצוץ בכל אחד מהשלבים הללו. לעיתים הילדים מתקשים לזהות את האותיות, או לקלוט את הקשר בין הסימן לבין הצליל. ברב המקרים, הילדים דווקא מזהים את האותיות, ומתחילים להתקשות כאשר צריך לחבר מספר אותיות למילה. כאשר הם מנסים לקרוא טקסט הם מתבלבלים, אותיות מתחלפות להם, הם איטיים ביותר ולא מדייקים. בדרך כלל הקושי בולט בעיקר בקריאה בעל פה, אך הילדים מדווחים על קושי רב גם בקריאה דמומה.

2. קושי בהבנת הנקרא: במקרים הנפוצים ביותר, הילדים דווקא מצליחים לזהות אותיות, ומצליחים לקרוא מילים. אך כאשר הם נדרשים לקרוא משפט או פסקה, הם מתפקדים כמו תוכנת מחשב. הם קוראים היטב, אך אין להם מושג מה קראו. הם לא מסוגלים להבין את הנקרא (למרות שיוכלו להבין היטב לו מישהו אחר היה קורא באוזניהם).

תוצאותיה של לקות קריאה

לקות הקריאה עשויה להוביל לפגיעה בתפקוד הילד בכמה מישורים:

א. עייפות – ילדים שמתקשים בפעולת הקריאה הבסיסית מתעייפים במהירות, וכך נפגעת יכולתם לתפקד גם בתחומים שאינם דורשים קריאה.

ב. פגיעה בדימוי העצמי – מכיוון שהיחס לקריאה הוא כאל מיומנות בסיסית, ילדים שמתקשים בקריאה עשויים לחוש מבוכה או פחד מפני משימות הדורשות קריאה, וכך נוצרת פגיעה בדימוי העצמי.

ג. פגיעה בסקרנות טבעית – ילדים שמתקשים בקריאה ימנעו מקריאה שאינה הכרחית. הם לא יקראו ספרים, לא יבדקו לגבי נושאים שמעניינים אותם באינטרנט וכד'.

ד. פגיעה בציונים ובתפקוד אקדמי.

התמודדות עם לקות קריאה

השלב הראשון וההכרחי להתמודדות טובה עם לקות קריאה הוא אבחון נכון. כאשר ניכר כי הילד מתעכב ברכישת הקריאה, או שהוא מתקשה להבין את מה שהוא קורא ונמנע מקריאה, רצוי לקחת אותו לאבחון פסיכו-דידקטי לאיתור לקות קריאה.

כדאי לשים לב, ולאתר את הבעיה מוקדם ככל האפשר, על מנת למנוע את הפגיעה בדימוי העצמי ואת החוויה השלילית בבית הספר שעשויה להשפיע על התפקוד הלימודי לאורך שנים. שיעורי עזר פרטניים בדגש על יכולת הקריאה עשויים לעזור לילד להשלים את הפער בקריאה. ישנן שיטות לימוד מיוחדות לילדים עם לקות קריאה כמו לימוד קריאה באמצעות צבעים.

כאשר הלקות קשה, ישנו מקום גם למתן הקלות והטבות לילדים כגון תמיכת קריאה, הקראה, ובחינה בעל פה. בכיתה עצמה יש מקום לכך שהמורים ידעו על קשייו של הילד, יעניקו לו זמן רב יותר בהתמודדות עם טקסטים לקריאה, וימנעו במידת האפשר מדרישה לקריאה בקול רם שעשויה להכניס את הילד לקוי הקריאה למצב של לחץ ומצוקה.

ראו גם:

לקות למידה שאינה מילולית