כאשר רוב האנשים חושבים על לקויי למידה, ובמיוחד כפי שהם מוצגים בבתי ספר, מתמקדת תשומת הלב בבעיות הקשורות לשפה כגון קריאה, כתיבה ואיות, העולים בקנה אד עם הגדרת ליקויי מידה ספציפיים.
ההסכמה הרווחת היא כי לקויות למידה עוסקות בקבוצת מחלות אשר עלולות להשפיע על יכולת אדם לקבל, לעבד, לאחסן ולהגיב למידע.
הסכמה נוספת היא כי הקשיים הבלתי מוסברים לכאורה מתרחשים בקרב אנשים עם אינטליגנציה ממוצעת, ואינם נובעים כתוצאה ממצבים בריאותיים, גורמים חברתיים, סביבתיים או כלכליים.
מאפייני לקות למידה שאינה מילולית
לקות למידה שאינה מילולית מצביעה על קשיים משמעותיים בפתרון בעיות שאינן כרוכות בהבנת שפה כתובה או מדוברת. היא מצביעה אף על התמודדות עם יכולת ארגון במונחי זמן ומרחב, בעוד שעל פני השטח לפחות, האדם מפגין כישורי שפה טובים.
מספר מאפיינים טיפוסיים, או מדווחים לעיתים קרובות, הנכללים בלקות למידה שאינה מילולית, כוללים נטייה לדבר, לעיתים קרובות מידי, תוך שימוש בשפה מתאימה לבני גילם, ואף הרכבת משפטים מורכבים, ויכולת מופלאה לקרוא ולאיית מילים בודדות.
האתגר בהתמודדות עם לקות למידה שאינה מילולית, בהשוואה לסוגים אחרים של לקויי למידה הוא השינוי השלילי בזמן ההתבגרות.
לדוגמה, תלמיד כיתה א’ עם לקות זו עשוי להפגין כישורים מילוליים חזקים מאוד ולהיחשב אף ל’פרופסור קטן’, כאשר הציפייה הטבעית ממנו היא כי ידע כיצד ליישם כישורים אלו להתקדמות מוצלחת בלימודים.
לאורך הזמן, בהתחשב בחולשות בתחומים דוגמת ארגון, חשיבה מופשטת חברתית, בשיתוף עם עוצמות מתקדמות נראות לעין באזורי מיומנויות מבודדות, אותו התלמיד עלול “לפגר” מאחור בהשוואה להתקדמות בני גילו, ולהיתפס כתלמיד שאינו משתדל מספיק.
דילמת האבחנה
בדיוק כפי שלא קיים פרופיל יחיד וכללי של ליקויי למידה, לא קיים גם פרופיל יחיד לאנשים המתמודדים עם תחומים מילוליים ולא מילוליים של לקות זו.
המאפיינים אותם הם חווים משותפים ללקות הכללית, אך בנוסף כוללים גם תכונות המשתייכות לקטגוריות אחרות של הפרעות פיתוח שפה, תסמונת אספרגר, הפרעה התפתחותית נרחבת, וקשב. מספר חוקרים וקלינאי תקשורת העלו השערות כי לקות למידה שאינה מילולית היא צורה קלה של תסמונת אספרגר.
הידע המועט הקיים בנוגע ללקות זו מקשה על זיהוי ואיתור מדויק שלה, וכתוצאה מכך, אנשים המתמודדים עם ההפרעה מאובחנים כסובלים מהפרעות אחרות או מסווגים כלוקים בסוג של אוטיזם והפרעה רגשית.
רופאים מדווחים כי אנשים אלו נמצאים לעיתים קרובות בסיכון מוגבר לפיתוח בעיות הסתגלויות רגשיות וחברתיות, המתבטאות בנסיגה חברתית, תלות מוגזמת בהורים, ונטייה לבעיות דוגמת הפרעה אובססיבית כפייתית או דיכאון.
התמודדות מיוחדת בתחום החברתי והרגשי
התכונה המתישה ביותר של לקות למידה שאינה מילולית מתבטאת בתחומי מיומנויות חברתיות ובינאישיות. לדוגמה: סיפור של אותה בדיחה שוב ושוב לאותם אנשים, חוסר יכולת ליצור קשר עין או התמקמות במקום מבודד בתוך קהל, תוך הפגנת חוסר עניין במגעים חברתיים.
סימני ההיכר של אנשים הסובלים מלקות למידה שאינה מילולית עשויים להיות:מבוכה פיסית – למשל, לא לדעת מה לעשות עם הידיים במהלך שיחה סתמית, כתוצאה מחרדה ומבוכה במגעים חברתיים.
חודרנות חברתית – למשל, עמידה קרובה מידי לאדם אחר, או מעקב אחר מישהו בסביבה, חוסר הבנה מתי וכיצד ניתן להצטרף לשיחה כללית, או עיסוק ב”תן וקח” של תקשורת בינאישית.
בידוד חברתי – למשל, הססנות או חוסר ידע כיצד להצטרף לקבוצה או ליזום מגעים חברתיים.
דברנות בלתי פוסקת לכאורה – אנשים אלו מספרים לעיתים קרובות את מחשבותיהם בקול רם, משתפים יותר מידי מידע פרטי, מבלי להבין כי הם חוזרים על פרטים, ובנוסף מתקשים להגיע לנקודה סופית בשיחה, או הצגת “התמונה הגדולה” במהלך שיחה.
