אחת המטרות החשובות הניצבות בפני הורים היא לגדל ילדים שהופכים לאנשים עצמאיים. אין ספק, כי בהתפתחות המוקדמת, הילדים סומכים לחלוטין על ההורים. כתינוקות, הם מסתמכים על הוריהם בכל הנוגע לתזונה, היגיינה וניידות. ככל שהם גדלים, הם הופכים להיות עצמאיים יותר בתחומים בסיסיים אלו של החיים, אך עדיין תלויים בהורים בכל הנוגע לאהבה, הגנה, הדרכה ותמיכה.
ככל שהילדים קרבים לגיל ההתבגרות, הם הופכים להיות תלויים פחות בהורים ומשיגים עצמאות גדולה יותר בכל, או ברוב, היבטי חייהם. תהליך זה של הפרדה מכין את הילדים לדרישות הבגרות, אך התקדמות זו אל הבגרות אינה בלתי נמנעת ולעיתים קרובות היא מתוסכלת באמצעות הכוונות הטובות, אך המוטעות, של ההורים.
תלות ילדותית
ילד שמפתח תלות בהוריו או בסביבתו, מעצב את גישתו אל עצמו על פי הדרך בה הסביבה תופסת אותו. חלק מההורים מבקשים לטפח תלות זו, ומפעילים את צרכיהם האישיים כביטוי לשליטה וכפייה על מנת להבטיח את הישארותם ככוחות הדומיננטיים בחיי הילד. תלות זו של הילד מתבטאת בדרכים הבאות:
לסמוך על אחרים – היכולות וההישגים האישיים של הילד תלויים באישור ההורים.
תלות באחרים כדי להיות מאושר – לילד אין בעלות על חייו והוא נושא באחריות מועטת למחשבותיו, רגשותיו ופעולותיו.
חיזוק באמצעות תגמולים הולמים – ללא קשר להתנהגות הילד, כך לומד הילד להתנהג באופן חסר גבולות.
קבלת החלטות גרועות – היות וההורים מחזיקים באמונה כי הם אלו שיודעים תמיד מה הכי טוב, ומקבלים החלטות ללא קשר למשאלות הילד.
ילדים עצמאים
ילד עצמאי שונה מילד שתלוי בהוריו במספר דרכים חיוניות. הוא קיבל מהוריות את האמונה כי הוא מוכשר ומסוגל לטפל בעצמו. ההורים מציעים לו את ההכוונה למציאת פעילויות משמעותיות ומספקות. הם נותנים לילד את החופש לחוות את החיים במלואם ולהפיק לקחים רבים וחשובים משלו. ניתן לזהות ילד עצמאי בדרכים הבאות:
- הוא מונע במהותו – היות והוא מוצא את הסיבות האישיות משלו לחתירה להישגים. בנוסף, הוא מקבל את ההזדמנות וההכוונה לחקור פעילויות הישגיות על פי בחירתו.
- תגמול הולם – ההורים משתמשים בשיטת התגמול למקרים בהם הילד ראוי, ולא על פי מניעים אישיים משלהם. כלומר, הילד לא "יזכה" לקבל ממתק או לשחק שעתיים במשחק מחשב, רק כדי שההורים "יקבלו קצת שקט".
- שיתוף פעולה הדדי – יחסי ההורים והילד אינם יחסים של שליט ונשלט אלא יחסים של שיתוף פעולה בו הרעיונות והרצונות של הילד נלקחים בחשבון.
- מקבל החלטות טובות – היות והוא הורשה לשקול אפשרויות שונות, ועם התמיכה וההדרכה של ההורים, הוא מסוגל לקבל החלטות משלו.
אחריות ההורים ואחריות הילד
אחריות ההורים סובבת בעיקר סביב מתן הזדמנות לילד, כלומר, הענקת תמיכה לילד על מנת שישיג את מטרותיו. האמצעים הפסיכולוגיים כוללים מתן אהבה, הדרכה ועידוד במאמצים מעשיים של הילד, הכוללים הבטחה לילד כי יש לו את החומרים הדרושים, ההדרכה המתאימה והשיקולים הלוגיסטיים השונים, להשגת מטרותיו.
אחריות הילד היא לעשות את מה שצריך על מנת למקסם את ההזדמנויות אותם קיבל מהוריו. אחריות זו כוללת השקעת המאמץ הטוב ביותר מצידו, להיות אחראי וממושמע, ולהישאר מחויב למטרה, תוך מתן הזדמנות לנסות להפוך הישגים למציאות, כמו גם לסיים את כל המשימות והתרגילים אותם הוא מקבל, לנצל את המרב מלימודיו, להיות שיתופי ולהביע את הערכתו ותודתו על מאמצי הוריו, מוריו וחבריו.
אחת המשימות של ההורים היא ללמד את הילד אודות אחריות. הדרך הטובה ביותר להבטיח כי הילד יסגל לעצמו את האחריות המתאימה על פי התפתחותו האישית, היא להניח כי הוא יודע מהם תחומי האחריות האישיים שלו, ולכוון אותו בהתאם.
ראו גם:
בעיות בשמיעה: למה חשוב לטפל בהן?