מוטוריקה כשלעצמה היא מושג אשר מבטא את כל התנועות הרצוניות של האדם, החל מגיל ינקות ועד לגיל הזקנה. המוח הוא האיבר שנותן הוראות לגפיים התחתונות והעליוניות לפעול.
המוטוריקה הגסה היא כל התנועות הגסות שאנו עושים – קפיצה, ריצה, דילוג, ריקוד, טיפוס על חפצים וכדומה, לעומת מוטוריקה עדינה אשר מתמקדת באצבעות הידיים ובפעולות הקטנות והזעירות ביותר שנעשות באמצעות השרירים הקטנים בגופינו.
מוטוריקה עדינה היא כל הפעולות שנעשות באמצעות תיאום עין- יד, כך שהן מדויקות מאוד.
מוטוריקה עדינה אשר נראית לעין מתחילה כבר בגיל שלושה חודשים, כאשר התינוק מגלה לראשונה את ידיו. בשלב ההתחלתי (עוד לפני גיל שלושה חודשים) התינוק מכניס את הידיים לפה ומגלה עולם חדש, ולאחר מכן הוא מושיט אותן בניסיון לתפוס חפצים.
התפתחות מוטוריקה עדינה אינה אחידה אצל כל הילדים. כל ילד מתפתח בקצב שונה ומגלה יכולות מוטוריות מסוגים שונים. יש ילדים שהמוטוריקה העדינה שלהם מצוינת כבר מגיל צעיר מאוד, ויש כאלה אשר זקוקים לשיפור באמצעות עבודה ועידוד. לעיתים יכולה להיות בעיה בהתפתחות המוטוריקה העדינה ואז יש צורך לאבחן את הבעיה ולטפל בה.
ניתן לומר כי התפתחות מוטוריקה עדינה מושפעת מכמה גורמים: מין הילד, הגיל שלו, עד כמה הוא נחשף לפעילויות של מוטוריקה עדינה ועד כמה הוא מתרגל אותן.
בהכללה אפשר לומר שהמוטוריקה העדינה אצל בנות מפותחת יותר מזו של הבנים והן מתרגלות את המיומנויות הללו יותר מאשר הבנים בשל הבשלות המוחית שלהן.
מתי מוטוריקה עדינה מתפתחת?
מוטוריקה עדינה מתחילה להתפתח כבר מן הרגע בו התינוק מגיח לאוויר העולם, אז הוא זז ומניע את איברי גופו השונים.
התנועות נעשות על ידי רפלקס מותנה, כאשר ידיו במצב של אגרוף. עד גיל שלושה חודשים, התנועות אינן רצוניות ואז נוצרים מפגשים עם מיני חפצים הנמצאים בסביבתו הקרובה שמהווים עבורו גירוי לתחילת פעולה רצונית להשגת דברים.
החל מגיל ארבעה חודשים התינוק מקרב את הידיים ואת הרגליים אל הגוף במצב שכיבה, אוחז בחפצים ומכניסם לפיו, משלב את כפות ידיו אחת בשנייה, והקשר בין עין- יד הולך ומתפתח.
החל מגיל חצי שנה המיומנות בידיים משתפרת וכעת התינוק מושיט ידו לחפצים, תופס אותם גם בזמן הזזתם, הוא מחזיק בבקבוק ומנסה לקרב אותו אל פיו.
ברגע שתינוק נעמד עמידת שש, הגירוי בידיים נעשה תחושתי יותר והוא מבין שאפשר לנוע בעזרתן, מה שמסייע למוטוריקה העדינה לקבל תאוצה. במצב של ישיבה הידיים מקבלות תפקידים משוכללים יותר. התינוק מפעיל את כף היד ואת האצבעות, לדוגמה בעת האכילה כשהוא אוחז במזון באצבעותיו ומכניס לפה.
כבר בגיל שנה וחצי פעוטות מסוגלים לאחוז בכפיות ולהכניסן עם מזון לפה, והם אוחזים בידיות כוס ושותים. תפיסת חפצים ושחרורם נעשית טובה יותר והם מסוגלים לבנות מגדל בן שלוש או ארבע קוביות. השחלת חרוזים גדולים לקונוס והכנסת חפצים לתוך קופסה הם משחק חביב על הפעוטות.
הם מסוגלים לאחוז בצבעים ובטושים עבים כבר בגיל שנה ולקשקש על דפים. האחיזה הולכת ומשתפרת עד שהילד מגיע לגיל 10. מגיל שנתיים והלאה הציורים הולכים ונעשים רצוניים וברורים.
ככל שחולפות שנות הילדות, המוטוריקה העדינה מתפתחת: אחיזת עפרונות, טושים ועטים היא באמצעות האצבעות ולא כל כף היד, הילד מסוגל להחזיק במספריים תוך פתיחתם וסגירתם (בהמשך הגזירה הופכת למדויקת) והיכולת לכפתר כפתורים ולרכוס רוכסן משתפרת.
החל מגיל ארבע, חמש הילד גוזר צורות מורכבות, מצייר ביד הדומיננטית וביד השנייה מחזיק את הדף למניעת תזוזה, והוא מסוגל כבר להשחיל חרוזים קטנים לשרוך. בגיל שש הילד כבר מסוגל לשרוך שרוכים בעצמו.