מהי דיסקלקוליה?

דיסקלקוליה היא סוג ספציפי של לקות למידה, בה הקושי העיקרי של התלמידים מתרכז במקצועות בהם יש דרישה לביצוע חישובים והתעסקות במספרים.

עיקר הפגיעה תתגלה, כמובן, בשיעורי חשבון או מתמטיקה. דיסקלקוליה היא לקות למידה די שכיחה, והיא עשויה להופיע כלקות בודדת, או בשילוב עם לקויות למידה נוספות.

סימפטומים לדיסקלקוליה

דיסקלקוליה מתבטאת בבעייתיות בתחומים מספריים. הפגיעה עשויה להתחיל כבר ביכולות החשבוניות הבסיסיות ביותר כמו היכולת לספור, להשוות בין מספרים (גדול, קטן, שווה), לבצע פעולות חשבון בסיסיות, ולזהות כמות קטנה ללא ספירה (רב הילדים בגיל בית ספר יסודי כבר יודעים לזהות שלושה עד חמישה עצמים מבלי לספור אותם).

קשיים אלה יכולים להתבטא כבר בגיל הרך. בהמשך, כאשר מתחילים ללמוד חשבון ואחר כך מתמטיקה, יתקשו הילדים לרכוש הבנה בארבע פעולות חשבון בסיסיות, ובפעולות מתקדמות יותר.

הילדים לעיתים מחליפים בין פעולות חשבון, הופכים סימנים ומספרים, כמעט ולא מצליחים לבצע חישובים בעל פה ונוטים ולהשתמש בשיטות פרימיטיביות כמו ספירת אצבעות.

הקושי יתבטא בביצועים נמוכים וציונים בהתאם, והשקעת אנרגיה מרובה שלא מובילה לתוצאות המצופות. האנרגיה המושקעת (בעיקר עם הדגש שמושם על מקצוע המתמטיקה בבתי הספר בשנים האחרונות) עשוי להוביל לפגיעה ביכולת להשקיע גם במקצועות אחרים, וכן לפגיעה רגשית ואף לבעיות התנהגותיות (הנובעות בעיקרן מתסכול).

אבחון דיסקלקוליה

הצורך באבחון מתעורר כאשר הורים או מורים שמים לב לקושי חריג ויוצא דופן של התלמיד במקצועות המתמטיים, באופן שאינו תואם את יכולתו הכללית או את מנת המשכל המוערכת שלו.

יחד עם זאת, האבחון של דיסקלקוליה אינו פשוט משום שישנם גורמים רבים שיכולים להוביל לקשיים במתמטיקה. ראשית, דרכי למידה לא מתאימות או הוראה שאינה טובה דיה.

בנוסף, קשיי קשב וריכוז הם בעלי פוטנציאל גדול לפגיעה דווקא בכישורים מתמטיים. ולבסוף, צריך להיות מודעים לחרדה שמעוררים המקצועות החשבוניים שעשויים לגרום להימנעות ולקשיים בלמידה, גם ללא דיסקלקוליה. הדרך האידיאלית לאבחון דיסקלקוליה היא בדיקת של תפקוד המוח בזמן פעילויות (למשל ב-fMRI), אך שיטה זו יקרה ואינה פרטית.

בדרך כלל האבחון נעשה באמצעות מבחני אינטליגנציה או באמצעות מבחנים דידקטיים הבוחנים את תפקודו של התלמיד במגוון משימות.

השפעות דיסקלקוליה בהווה ובעתיד

דיסקלקוליה היא לקות למידה ספציפית, שמפריעה בעיקר בלימודי החשבון או המתמטיקה, אבל למעשה ישנם גם השפעות נוספות בחיי היומיום – זאת מכיוון שהחשבון מקיף אותנו כל הזמן.

אנשים הסובלים מדיסקלקוליה יכולים להתקשות במשימות יומיומיות כמו ניהול חשבון בנק, ואפילו חישוב עודף במכולת. במקרים קיצוניים אנשים מתקשים לזכור כמה ימים יש בחודש, להיות מודעים לתאריך ואפילו ללמוד לקרוא שעון.

יחד עם זאת, כאשר ישנה מודעות ללקות, ניתן למצוא פתרונות רבים לקשיים אלה, ולהיות מושפע פחות. ברב המקרים, לאחר תום הלימודים אנשים לא נתקלים עוד בבעיות משמעותיות הנובעות מדיסקלקוליה.

טיפול

הטיפול בדיסקלקוליה כולל קודם כל מודעות לבעיה והתאמה. הוספת שעות לימוד ותרגול יכולה להועיל, אך לפעמים יעיל יותר לוותר על הדרישות המתמטיות הגבוהות, ולהסתפק ברכישה של יכולות יומיומיות שישרתו את האדם בחייו.

אמצעים טכנולוגיים יכולים לפתור הרבה בעיות – שימוש במחשבון, בלוח שנה דיגיטלי ועוד, עשויים להיות פתרונות טובים יותר מאשר מאבק עקר הבא על חשבון יכולות וידיעות אחרות.

יש לציין את ההבדל בין דיסקלקוליה ל-א-קלקוליה. א-קלקוליה היא פגיעה נוירולוגית (לעיתים קרובות נרכשת) שלא מאפשרת בכלל למידה של נושאים חשבוניים.

כאשר מדובר בדיסקלקוליה, ישנה יכולת להתמודד עם החשבון, אך זה קשה מאוד. תמיד יש לשקול שיקולים של עלות ותועלת בהקשר של כמות ההשקעה הנדרשת, ועל חשבון מה היא מגיעה.