גמגום היא תופעה שפוגעת ביכולת להפיק שפה באופן שוטף.
אנשים מגמגמים חוזרים בצורה לא רצונית ולא נשלטת על מילים או הברות (ולעיתים על משפטים או ביטויים שלמים), כך שהם מתקשים להביע את הרעיון שהם מנסים לומר.
לעיתים קרובות הדיבור פשוט "נתקע", כך שהמגמגם לא מצליח כלל להפיק צלילים ולדבר.
סימפטומים של גמגום
תופעת הגמגום יכולה להופיע בטווח רחב של דרגות חומרה. ישנם אנשים שקשה להבחין בכך שהם מגמגמים, לעיתים הדיבור מעט נתקע להם, ורב חווית הגמגום היא חוויה סובייקטיבית של האדם שחש שהוא מתקשה בהפקת הצלילים.
בקצה השני של הסקאלה ישנם אנשים שהגמגום שלהם כה חמור עד כי הם מתקשים לתקשר. חשוב לציין, כי בכל מקרה, אין כל קשר בין האינטליגנציה לגמגום, ועובדה זו עשויה דווקא להיות מתסכלת עבור אדם עם מנת משכל גבוהה שמתקשה להביע את רעיונותיו בגלל גמגום.
כאמור, הביטוי הבסיסי של גמגום הוא בשפה המדוברת. בעקבות כשל באחד או יותר מהמנגנונים הפיזיולוגיים המאפשרים דיבור תקין – שינוי מנח הפה, מיקום הלשון, מנח השפתיים, תיאום הנשימה ועבודת הסרעפת – הדיבור של המגמגם מהוסס ולקוי.
גמגום יכול להשמע כחזרה על הברות (למשל הניסיון לומר "אני" ישמע כך: א-א-א-א-ני), או הארכה של הברות מסויימות (א-נייייייי), או חסמים (בלוקים) בעיצורים (א-נננננננני).
לגמגום ברב המקרים ישנה השפעה מאוד מרחיקת לכת על דימוי עצמי, תפיסת עצמי, ועל היבטים נפשיים ורגשיים נוספים. מכיוון שלעיתים קשה להבין אדם שמגמגם, ולעיתים אנשים קצרי רוח מידי על מנת לאפשר למגמגם להשלים את דבריו, הגמגום עשוי לגרום לתחושה של אשמה או של בושה, לפגיעה בדימוי העצמי ולתחושת חוסר ערך.
לעיתים המגמגמים מוותרים על השמעת קולם, משום שהם חשים חרדה מפני הצורך לצאת ל"מבצע" הדיבור, ולהתקל בתגובה לא אוהדת וסובלנית של הסביבה.
השפעות הגמגום בהווה ובעתיד
הגמגום משפיע כאמור על המצב הרגשי, ויכול להשפיע על מגוון תחומי תפקוד של ילדים, מתבגרים ומבוגרים. בגיל בית הספר הגמגום עשוי להיות מכשול חברתי בפני הילד, וכן להקשות עליו בשיעורים הדורשים השתתפות ויכולת ביטוי בעל פה.
הדיבור הוא כלי תקשורת בסיסי מאוד שקשה להסתדר בלעדיו, וככל שהגמגום חמור יותר ופוגע יותר ביכולת לתקשר, כך הוא משפיע יותר על אפשרויות הבחירה של האדם.
ישנם מקצועות שהדיבור הוא כלי בסיסי בהם, וישנם מקצועות בהם הדיבור משני יותר, והגמגום הופך להיות שיקול בבחירת הכיוון אליו האדם בוחר ללכת.
טיפול בגמגום
הסיבות לגמגום יכולות להיות מגוונות. החל מליקויים גנטיים או מולדים, וכלה בגמגום על רקע דחק פסיכולוגי. אין תרופה שמטפלת בגמגום, אך ישנן מגוון התערבויות שיכולות להיות משמעותיות בהקלה על הגמגום. בדרך כלל כולל הטיפול שילוב של טיפול פסיכולוגי, טיפול של קלינאית תקשורת, ולעיתים גם טיפול תרופתי.
הטיפול התרופתי הוא באמצעות תרופות שמיועדות לטיפול במצבים אחרים, אך נמצא כי הן משפיעות לחיוב על שטף הדיבור של מגמגמים, ויש להן מעט תופעות לוואי. לדוגמא, פגוקלון.
הטיפול הפסיכולוגי עוסק בגורמי הדחק והמתח אשר נמצאו קשורים לגמגום. משמעות המרכיב הפסיכולוגי גדלה כאשר הגמגום אינו מתחיל עם רכישת השפה, אלא מתחיל באופן פתאומי. אז חשוב לבדוק האם היתה טראומה או מצב כלשהו שמתבטא דרך הגמגום.
טיפול של קלינאית תקשורת הוא טיפול קצר וממוקד, שיכול להביא לשיפור בשטף הדיבור, עד כדי דיבור שוטף. עם זאת, הדיבור בדרך כלל יהיה מעוות מעט, והשפעות הטיפול הולכות ומתפוגגות עם הזמן, כך שיש להמשיך ולתרגל באופן קבוע על מנת לשמר את ההישג.