גם ההורה המוצלח ביותר, המשקיע רבות בחינוך ילדיו, יצטרך ללמוד כיצד להתמודד עם בעיות המשמעת הקשות של ילדיו, שיתחילו כאשר יגיעו לגיל שנתיים. למעשה יהיה עליו לקבוע גבולות חדשים, למצוא דרכים יצירתיות לאכוף את הגבולות, לעמול קשה מאי פעם ולהצטייד בלא מעט סבלנות כדי לזכות במינימום של הקשבה וכבוד מצד הפעוטות, שגילו לפתע שיש להם לא מעט כוח בעולם הזה, שהגיעו אליו זה מכבר.
נקודת המפתח – נסו להבין את הילד שלכם
נקודת המוצא בכל הקשור להתמודדות עם ילדים בני שנתיים היא לנסות להבין אותם. חשוב להבין כי כל ניסיון להטיל משמעת מבלי להבין את המניעים של הילד, משולה למתן סירופ נגד שיעול מבלי לטפל בשורש הבעיה. במילים אחרות ניתן לכתוב כי ניסיון להטיל משמעת משול לטיפול בתסמין מבלי לטפל במחלה. הדרך הישירה ביותר שבה ניתן לנקוט על מנת להתמודד עם בעיות המשמעת האופייניות לבני השנתיים היא פשוט לשאול את הילד מדוע הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג.
מעניין לגלות שברוב המוחלט של המקרים, הילד ישמח להסביר את עצמו. במקרים שבהם הילד עדיין לא רכש מספיק מילים בשביל להסביר את עצמו, ניתן בהחלט לסייע לו על ידי שאילת שאלות מנחות. כך לדוגמה אם הילד קשקש על הקיר בסלון למרות שהוא יודע שאסור לו לעשות זאת, ניתן לשאול האם הוא קשקש על הקיר כיוון שהוא מעוניין שהוריו יבלו עמו יותר זמן למשל.
חשיבות הקישור בין המעשה לבין הסנקציה
חשוב מאוד להציב גבולות ברורים ולהבין כי בסופו של דבר מדובר בילדים בני שנתיים סך הכול. כמו כן חשוב להסביר את הכללים, לאכוף אותם באופן עקבי ולעולם לא לשכוח להסביר מדוע ננקטו הסנקציות הרלוונטיות. כך לדוגמה ניתן לומר לילד את המשפטים הבאים:
- “ביקשתי ממך לאכול את המעדן ליד השולחן בלבד ולא הקשבת לי. בגלל זה אתה תעזור לי עכשיו לנקות את הלכלוך מהרצפה”.
- אני לוקחת לך את המקל שאתה משחק אתו עכשיו בגלל שהשתמשת במקל בשביל להרביץ לאחותך הקטנה”.
ישנה חשיבות עליונה להיות מדויקים מאוד בדברים ולהימנע ממשפטים כללים שיכולים להתפרש בכמה מובנים. כך לדוגמה תמיד עדיף להשתמש במשפט כמו “אני מבקשת ממך להפסיק לשפוך את המים על אחיך”, על פני “מספיק עם זה כבר”.
לא לפחד מפשרות
ילדים קטנים לא מסוגלים עדיין להבדיל בין נושאים קטנים לבין נושאים גדולים. אי לכך, חשוב מדי פעם לוותר להם, כאשר הם מעוניינים לחרוג מהכללים (ולקחת למשל קוביית שוקולד אחת יותר מהמותר). כאשר מוותרים לילד מפעם לפעם, מעניקים לו תחושת שליטה ומסייעים לו ליישר קו שכן כאשר מוותרים לו בנושאים קטנים ושוליים, ישנו סיכוי גדול יותר שהוא יפגין גמישות ויתפשר בנושאים מהותיים יותר כמו לדוגמה חגירה של חגורת בטיחות בזמן הנסיעה ברכב.
העניקו לילד את זכות הבחירה
חלק ניכר מבעיות ההתנהגות המאפיינות את גיל שנתיים נובעות מכך שהילד מעוניין לקבל את השליטה לידיים שלו ולהפגין עצמאות. אי לכך, ניתן לפתור את הבעיות השונות פשוט על ידי כך שתעניקו לו את השליטה שהוא כל כך זקוק לה, גם אם מדובר בשליטה מדומה. כך למשל ניתן לשאול את הילד האם הוא מעוניין להישאר בסלון המשפחתי בשקט מבלי לזרוק חפצים על האורחים או שמא הוא מעוניין ללכת לחדרו ולשחק לבד.
בסיטואציה זו ובאופן כללי כאשר מעבירים ביקורת על ההתנהגות של הילד, חשוב מאוד לדבר עמו באופן מילולי בגובה העיניים. הכוונה היא לכך שמומלץ למשל לכרוע ברך על הרצפה או לשבת לצדו. אל דאגה, גם כאשר אתם מדברים עם ילד בן שנתיים בגובה העיניים, אתם עדיין גדולים ממנו בצורה משמעותית מבחינה פיזית כך שהוא עדיין יודע מי הוא מקבל ההחלטות במערכת.
לבקר את ההתנהגות ולעולם לא את הילד
לסיום נציין נקודה קטנה אך עקרונית מאין כמוה – מומלץ ביותר להימנע מהעברת ביקורת על הילד עצמו, כלומר להימנע ממשפטים כגון: אתה ילד רע מאוד”. תחת זאת יש לבקר את ההתנהגות של הילד ולבחור במשפטים כמו למשל “אתה ילד טוב, חמוד וחכם, אבל התנהגת עכשיו רע מאוד”.
ראו עוד בנושא:
התפתחות ילדים מגיל שנה עד שנתיים
התפתחות ילדים מגיל שנתיים עד שלוש
