OCD -הפרעה אובססיבית קומפולסיבית

הטיפול בילד הסובל מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית OCD חיונית לבריאותו הנפשית של הילד. בעבר לא ידעו כיצד להתמודד עם ההפרעה, אך כיום ניתן להפחית את מנת הסבל של הילדים ולהחזיר להם את השמחה והכיף שהם מנת חלקם של כל הילדים.

אני פונה אליכם ההורים, כמי שאחראים לרווחת הילד בשנות ילדותו ומבקשת מכם להשליך את הבושה, ההסתרה, הפחד מחשיפה ולעמוד ביחד עם הילד שלכם בחזית אחת ולתמוך בו מול "המפלצת" ושמה הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - OCD. תמיכה, סיוע עידוד והכוונה יקטינו את ממדי "המפלצת" ויהפכו אותה לדמות שניתן להתמודד איתה.

הסבר פסיכו חינוכי "מטובל" במידע נירולוגי  יבהיר לכם ההורים כי מדובר בבעיה התנהגותית הניתנת לטיפול, ההסבר כשלעצמו יפחית חרדה ופחד לסובלים ממנה, וכן ייצור ביחד עם הילדים חזית עמידה וחזקה מול ה"אויב"-  OCD.

מטרת המאמר לעזור ולחשוף בפניכם את בסיס השיטה שתפקידה להעביר את השליטה של ה- OCD שעד כה שלט בילד ובמשפחה לכך שאתם תוכלו לשלוט בו.

OCD - הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - הגדרה הלקוחה מתוך הספר הפסיכיאטרי הדיאגנוסטי בו משתמשים מטפלים בבריאות הנפש (DSM).

התכונות הבסיסיות של הפרעה אובססיבית- כפייתית

אובססיות או התנהגויות כפייתיות חוזרות ונשנות שהן חמורות מספיק כדי לגזול זמן או גורמות ללחץ או נזק משמעותי, בנקודת זמן מסוימת במהלך ההפרעה, האדם מזהה שהאובססיות או ההתנהגויות הכפייתיות הן מוגזמות ובלתי הגיוניות.

הפרעה אובססיבית התנהגותית נחשבת הפרעה נירו- התנהגותית, כלומר חלק מהבעיה נובע ממבנה המוח וחלק מהתגובות ההתנהגותיות של האדם.

נראה שאצל אנשים עם OCD יש "תקלה" נירולוגית הגורמת להם להיות רגישים יותר לתחושות של סכנה ואזהרה על סכנה. האפשרות של סכנה גם אם היא אינה סבירה מובילה ל"אזעקת שווא" ומכאן להתנהגות אובססיבית, על מנת להפחית את הסיכון והחרדה האדם משתמש בהתנהגות כפייתית (טקסים) ובהימנעות ממקום הסכנה.

הימנעות וכפייתיות הן התנהגויות ביטחון ההופכות לחלק מהבעיה. השימוש בהימנעות ובכפייתיות היא פעולה הגורמת להישנות הבעיה ולחיזוק ההתנהגות המפריעה. בהתחלה נראה כי הימנעות וכפייתיות הן הדרך להפחית חרדה אך מאחר והתופעה חוזרת שוב, אנו מבינים כי העזרה שבהימנעות ובכפייתיות טובה לטווח הקצר בזכות תחושת הקלה שהיא יוצרת,  אך בטווח הארוך היא משמרת את הבעיה.

OCD כיצד נזהה אדם הסובל מהפרעה אובססיבית כפייתית?

1. אדם הסובל מאובססיות או כפייתיות או משניהם
2. האובססיות והכפייתיות חוזרות ונשנות במהלך היום.
3. האובססיות והכפייתיות גורמות לחוסר תפקוד בתחומים מסוימים כמו תחום העבודה, זוגיות, תפקוד יומי ועוד.
4. האדם מבין ויודע שהאובססיות והכפייתיות שלו לא הגיוניות ובכל זאת מתקשה לוותר עליהן.

מהן אובססיות ומהי כפייתיות

אובססיות- מדובר במחשבות מפריעות, חוזרות ונשנות, עקביות {דחפים, רעיונות, דימויים או רגשות} הגורמות לחרדה ולחץ מוגזמים. לא די שהמחשבות אינן רצויות, לעיתים קרובות הן אינן הגיונות לאדם והוא מרגיש שקשה לו להפטר מהן ולהתעלם מהן. כדי לקרוא להן אובססיות הן צריכות לגרום לחרדה או מתח.

כפייתיות-מדובר בהתנהגות מכוונת וחוזרת המתבצעת על מנת להקל, לנטרל  או למנוע את החרדה או המתח שנגרמו על ידי האובססיה, וכך להשיב תחושת ביטחון. כפייתיות אינה רק התנהגות פיזית, היא יכולה להיות גם התנהגות מנטאלית, מילים מחשבות או רעיונות במטרה למנוע או להקל על החרדה. (פיצגיבונס, ל, פדריק, ש.).

איך נראים חייהם של הסובלים מאובססיה כפייתית-OCD ?

חייו של אדם הסובל מאובססיה כפייתית- OCD"אינם חיים" הוא אמור להשתלב בחיי היום ולתפקד כאחד האדם, אולם החרדה משתלטת על כל חלק וחלק מחייו, גוזלת זמן רב ומפחיתה את רמת התפקוד שלו בכל מישורי החיים {עבודה, זוגיות, ניהול הבית והתנהלות אישית}. הוא נאלץ לשקר, להתחמק, לחפש דרכים עקיפות לתפקוד עד כדי הימנעות מאירועים חברתיים משמעותיים, וכל זאת כדי לנסות להפחית את אירועי החרדה ולברוח ממנה. אנרגיה רבה ומבוזבזת מושקעת בהתנהלות היום יומית של אותו אדם.

האדם מצוי במלכוד משום ש"אזעקת השווא" עליה דיברנו מובילה אותו  לכפייתיות או לבריחה והימנעות ממצבים מעוררי חרדה. התנהגות זאת מחזקת את התגובה ההתנהגותית ומקבלת חיזוק מהאדם עצמו. קיימת מחשבה שגויה שהטקס או הבריחה מהמחשבות, הם אלה שמנעו את החרדה. הטקסים וההתנהגות ההימנעותית עוזרים לאדם בטווח הקצר, ונוטעים בו תחושה של הקלה אך בטווח הארוך הם פוגעים ביכולת ההבראה שלו משום שהם גורמים להישארות הבעיה.

מחשבות טורדניות

המחשבות הטורדניות הינן מחשבות שיכולות להטריד כל אדם, ההבדל הוא שאדם הסובל מ OCD מרגיש שהמחשבה תגרום לו לפעולה מעשית למשל: נניח שהמחשבה שמטרידה אותו שהוא יזרוק מישהו מהחלון, התחושה שלו שהמחשבה שלו תהפוך לפעולה והוא אכן יממש את המחשבה. הוא חווה את המחשבות כמציאות או כהתראה.

ההימנעות- מטרתה להשיב את תחושת הביטחון, מדובר בתגובה קלה לעשייה, מלווה באין סוף תירוצים הנתפסים בחברה כהגיוניים ומכאן הבחירה בה. ניתן לספר לחברים כי אתם לא אוהבים לראות סרטים בקולנוע וכי יש לכם ספריית וידאו מפוארת בבית או שאתם מעדיפים לא לאכול במסעדה מטעמי בריאות ובכך אתם נמנעים מאותם מקומות מעוררי חרדה. מה שלא כולם יודעים הוא שההימנעות מחזקת את הפחד. אם ילד או מבוגר נמנע ממקום מסוים או מהתמודדות מסוימת סימן שיש לכך סיבה. ההימנעות גם שולחת מסר שאכן מדובר בסכנה, והאדם אינו רוצה להיחשף לסכנה. במידה והחרדה אכן לא פקדה את האדם הוא מקבל אישור מוטעה שההימנעות שמרה עליו ובזכותה הוא אינו במצב חרדתי.

ילדים ומבוגרים לא פעם מנסים להיעזר בדיכוי מחשבות, הם אומרים לעצמם שהם עשו את כל המאמץ לסלק את המחשבה אודות הדבר המפחיד, הם משתדלים ומתאמצים לא לחשוב על "המפלצת" החרדתית ובכל זאת היא מגיעה, והם צודקים משום שכל אדם שנבקש ממנו שלא לחשוב על פיל גדול ורוד עם אוזניים ירוקות בממדי ענק כולנו נחשוב על אותו הפיל כי המוח עסוק במחשבה החדשה. ההימנעות מחזקת ומגבירה את החרדה כי קשה להפסיק ולהתעסק עם המחשבה הטורדנית. מול אותן מחשבות טורדניות צריכות להגיע מחשבות חלופיות ולא דיכוי המחשבות הקיימות.

מלבד ההימנעות גם הכפייתיות הייתה אמורה לעזור לילד / מבוגר בהתמודדותו, משום שהתנהגות כזאת תפקידה להפחית חרדה. אדם שלא בטוח אם נעל את דלת הבית, דלת הרכב, האם כיבה את המזגן או הגז עלול לחזור הביתה ולבדוק זאת {מרבית הפעמים אם לא ברובם מדובר ב"אזעקת שווא"} מחשבה טורדנית- ולכן הטקס לחזור ולבדוק מספר פעמים הוא רק תשובה למחשבה הטורדנית ולא למה שבאמת יכול לקרות. אולם הסובל מ OCD מרגיש שהדברים עומדים להתרחש כל רגע.

אנשים עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית -OCD מתקשים לקבל החלטות ולהסתמך עליהם, יש להם קושי לחיות עם הספק. מדובר בהפרעה מאוד מייאשת, משום שבעלי ההפרעה רוצים להיות בטוחים במאת האחוזים שאין מקום לטעויות שהסכנה חלפה אבל אי אפשר אף פעם להשיג רמה כזאת של טעויות.

אטיולוגיה- סיבתיות /איתור

מחקרים מצביעים על 20% מכלל האוכלוסייה הסובלים מחרדות על כל סוגיהן. אחד מכל מאה ילדים ילקה בהפרעה אובססיבית כפייתית בין גיל  5-13 ,לעיתים אנו לא מזהים את הסימפטומים הראשוניים ורק בגיל מבוגר יותר האובססיות והטקסים סביבם הופכים למטרד עבור ההורים והילדים כאחד. בילדות קיימת נטייה של בנים בשיעור של 3:2 מול בנות, אך בגיל ההתבגרות מספר הבנים מול מספר הבנות משתווה. בדרך כלל הפרעת OCD אינה קשורה לאירוע טראומתי שהתרחש בילדות. כפי שהזכרתי מדובר בתקלה מוחית ולכן הטיפול הוא סביב המחשבות האוטומטיות וההבנה שלהן.

לחיות עם OCD  כילד / לחיות עם OCD כמבוגר

כמבוגרים אנחנו אחראים לעצמנו, אחרי שנים של התמודדויות בתחומי חיים שונים אנו עושים את הבחירות הנכונות עבורנו. לטפל בהפרעה אובססיבית כפייתית נדרשת תעוזה ואומץ רב, חשיפה אל מול החברה שעד כה לא ידעה או זיהתה חלק מההתנהגויות האופייניות להפרעה. לצורך הטיפול דרושה מוטיבציה ורצון לוותר על "הישן" ולמצוא את "החדש" מדובר בהתנהגויות המשפרות את איכות החיים.

לעומת זאת בעולם הילדים המצב קצת שונה. תחילה הם מאמינים כי התנהגותם שווה לכל הילדים, הם לא רואים בכך קושי או היבדלות חברתית, אולם במהלך השנים ההתבוננות שלהם מתרחבת והם מבינים כי חלק מההתנהגויות  שלהם אינן הגיוניות ויחד עם זאת הם לא יכולים להפסיק אותם. התנהגויות אלה קרוב לוודאי באות לידי ביטוי בבית ומחוצה לו. כמו מרבית הילדים חשוב להם להצטיין מול ההורים, לענות על ציפיותיהם ולהרגיש אהובים ורצויים. חשיפת ההפרעה עלולה לפגום בתחושת השייכות והאהבה שהם חשים במשפחה. הפחד והבושה להיחשף כה גדולים עד כי הם משקרים, נמנעים, ממציאים תירוצים ומשקיעים את מירב האנרגיה בפיתוח הסוד שלהם, בהקטנת הבעיה. הורים שמצליחים לזהות את הקושי "ונלחמים" למען ילדיהם עושים עבורם שרות חשוב. תמיכתם של ההורים קריטית עבור הילד. מאחר והחשיפה דורשת מאמץ רב, יתכן וילדים רבים יקטינו את הבעיה או התנגדו לטיפול בה, תפקיד ההורים להמשיך ו"לחזר" אחר הרצון לתמוך ולעזור.

חשיפת הבעיה מאפשרת התבוננות שונה אליה ומאפשרת לילדים להבין שהבעיה זה לא הם אלא הOCD  -הפרעה אובססיבית קומפולסיבית שלהם- מה שמסב לרובם הקלה רבה. מדובר בשילוב הגישה הנרטיבית, כדי להתאים את הטיפול לילדים ולהפוך אותו מעניין יותר ובעל הומור וכמובן פחות מפחיד.

ילדים רבים נעזרים בטקסים כדי לחזק ולהתחזק בעצמם זאת מתוך צורך בשליטה. ילד שאוהב ללכת על המדרכה ולא לדרוך על קווי ההפרדה של המרצפות, או ילד שמבקש נשיקה לפני השינה,  אחר כך סיפור ובסוף שוב נשיקה מדובר בטקסים תואמי גיל שעם הזמן הם נעלמים.

מתי מדובר בהפרעה? כיצד נדע להבדיל בין טקס נורמטיבי לאחר?

1. ילד עם OCD מאמין שהריטואל וההימנעות מפחיתים חרדה והם נחוצים לזיהוי והפחתת הסכנה
2. ה- OCD משתלט על החיים ומנהל אותם (למשל ילד שמאמין שכל פעם שנופל לו עיפרון על הרצפה הוא מלוכלך ואסור לו לגעת בו אלא לשטוף אותו, ילד כזה מתקשה לשבת בכיתה ועסוק בחרדה שמע העיפרון ייפול על הרצפה ילד ללא הפרעה יוכל לסבול את היעדר הריטואל)
3. הריטואל מחייב וגוזל זמן רב מעבר לזמן  ה"רגיל" משום שלעיתים האדם חוזר עליו מספר רב של פעמים מתוך הספק.

קיימים מספר סוגים של פרעה אובססיבית כפייתית

1. אובססיה לניקיון ורחצה
2. אובססיה לסדר וארגון
3. אובססיה לאגירה של חפצים וניירות לא רלוונטיים או שימושיים לאדם עצמו.
4. אובססיה הבאה לידי ביטוי בחזרתיות על פעולות מסוימות כמו סגירה ופתיחה של מתג החשמל, , פתיחת טלוויזיה מספר פעמים ועוד
5. בדיקה – לוודא שהאורות כבו, הגז לא דולק, הדפים עדין על השולחן ועוד.
6. מחשבות אובססיביות סביב מה אמור וצריך להיעשות מבחינה מוסרית וערכית(פואה, ע.)

להיות ילד ולחיות לצד ועם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - OCD

הילדות אינה ילדות מושלמת אומרים ילדים רבים הסובלים מההפרעה, הם חיים עם תחושת מבוכה מתמדת, פחד שהסוד שלהם יתגלה. הם מפתחים יצירתיות ויכולת התחמקות ממצבים מעוררי חרדה ומעוררי שאלות. הם עסוקים רוב הזמן במחשבה כיצד לא "להיתפס" – הם מרגישים מוזרים ולעיתים חלקם מרגישים משוגעים משום שהם נלחמים בחוסר שליטה של עצמם.

הם צריכים לעמוד מול קבוצת השווים בזמן משחק, מסיבה, שיעור בכיתה, מפגשים עם חברים, לעיתים בגלל הטקסים הם ממציאים תירוצים ונמנעים מאירועים חברתיים מה שגורם לחלקם לבידוד חברתי.

טיפול ב  - OCD הפרעה אובססיבית קומפולסיבית

טיפול והסבר אודות ההפרעה מפחית את החרדה ומאפשר לילד  ובעיקר להוריו לראות בו את כלל התכונות המאפיינות אותו ולא רק את ההתנהגויות הקשורות ל- OCD

כיום ישנם טיפולים יעילים בצורת תרופות או תרפיה קוגניטיבית התנהגותית, הצלחת הטיפול היא בשיעור גבוה מאוד. מרבית הילדים ו או מבוגרים מגיבים טוב לטיפול

חשוב לציין שאבחון לתופעת ה- OCD צריך להיעשות על ידי פסיכיאטר ילדים.

מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) המותאם להפרעה אובססיבית קומפולסיבית?

מדובר בטיפול המתמקד בחשיפה ממושכת ומניעת ריטואל, זהו טיפול התנהגותי לצד שינוי חשיבה קוגניטיבית. הצלחת הטיפול תלוי במטופל לא פחות מאשר במטפל

במהלך הטיפול המטופל נדרש :

1. ללמוד התנהגויות חדשות, להשתמש בהם, ולהפוך אותם לארגז הכלים האישי שלו לחיים
2. מדובר בטיפול מוטיבציוני, על כן המטופל צריך להתחייב לתרגל את הנלמד במפגשים ולהקדיש לכך זמן תרגול בבית.
3. לעיתים עליו להכין שיעורי בית ולמלא טבלאות בדבר התנהגותו, אלה משמעותיים וחיוניים להצלחת ההתקדמות שלו בטיפול
4. מניעת ריטואלים הוא תהליך הגורם למצוקה. ההתנסות והתרגול גורמים לרמות גבוהות של מצוקה וחרדה וזאת על מנת להוביל את המטופל לרמות חופש ואיכות חיים טובה יותר.
5. המשפחה נדרשת לתמוך וללמוד את תחום האחריות שלה בעיקר סביב עידודו ודרכי תמיכה נכונים ומותאמים לילד הסובל מ- OCD, במקרים האלה רחמים וויתורים אינם עוזרים בהתקדמות הטיפול.

כוחה של התרפיה טמון בהבנה ובתרגול. ברגע שהילד לומד להימנע מהטקסים ו"להפתעתו" הסכנה והפחד שלמלווים אותו לא מתממשים באופן טבעי החרדה פוחתת. ככל שהילד מתאמן וחוזר שוב על תהליך ההימנעות מהטקסים כך מתרחש תהליך ההתרגלות. אלה ממשיכים להוביל להפחתת החרדה ובכך הם מחזקים ומעצימים את אפשרות הריפוי עבור הילד שלא פעם מביע הסתייגות או חוסר אמונה מהצלחת הטיפול.

לסיכום

OCD הינה הפרעה הכוללת אובססיות או התנהגויות כפייתיות חוזרות ונשנות  הגוזלות מהאדם יותר משעה ביום. הן גורמות ללחץ ולכעס רב על הסביבה ועל העצמי. האדם מזהה שהן לא הגיוניות ומוגזמות.

אנשים עם OCD רוצים לוודא במאת האחוזים שהסכנה חלפה שהבית נעול, שגנבים לא יכנסו לבית, שחיידקים לא יזהמו את הבית ועוד. כיוון שאי אפשר אף פעם להשיג רמה כזאת של ודאות הם נותרים עם הספק.

הריטואל/ הטקס נועד להפחית את החרדה שמע יקרה אסון, אולם עם הזמן ההקלה נחוות בעוצמה פחותה והטקסים הולכים וגדלים, עד אשר הם הופכים בלתי נסבלים ובלתי נשלטים. חיי האדם הופכים לאומללים ולעיתים נראה כי אין מוצא.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי לעיתים משולב בטיפול תרופתי עוזר למרבית הסובלים מההפרעה. מדובר בשיטה הדורשת מהמטופל שיתוף פעולה מלא לצורך תרגול חשיפות אל מול הפחדים ומניעת תגובה. ההתרגלות בתהליך הטיפולי מפחיתה את עוצמת החרדה ומובילה לאיכות חיים טובה יותר.

ביבליוגרפיה

1. וילסון, ר, פואה, ע. "די לאובססיה" הוצאת מודן. 2005.
2. פיצגיבונס, ל, פדריק, ש. "כיצד לעזור לילדכם להתמודד עם הפרעה אובססיבית כפיתית" הוצ' אח. 2009
3. מאת : אורית ברעם |