הרכיבה הטיפולית על סוסים נותנת מענה ופתרון למגוון רחב של אוכלוסיות ומיועדת לקשת רחבה של

בעיות רפואיות, פיזיות ורגשיות.

 

הטיפול ברכיבה מאופיין בכמה היבטים:

בתחום הפיסיולוגי, מוטורי, תחושתי

ההיבט הפיסיולוגי נבחן ברמת היציבה, שיפור וחיזוק השרירים, גמישות, שיפור קורדינטיבי, תפיסת מרחב

הגוף וגבולותיו מול תפיסת גבולותיו הפיזיים של הסוס.

הרכיבה משפרת את הקואורדינציה, שיווי המשקל, מתח השרירים, יציבה, התמצאות במרחב, דיוק חזותי,

גירויים תחושתיים – ווסטיבולרים המשפרים את תפקוד האדם.

בתחום הקוגניטיבי- שיפור הקשב והריכוז, שיפור התפקוד השפתי, הקניית מושגים, שיפור חוש הקצב,

התמצאות במרחב, פיתוח ושיפור הכרת הגוף והיכולת האישית.

בתחום הרגשי - ההיבט הרגשי נפשי נבחן ביכולת לסמוך ולבטוח בחיה, היכולת לקבל הנאה מרכיבה,

הקשר הנוצר עם הסוס,המגע, הליטוף המעניק חום ומקבל.

 

בשעורי רכיבה טיפולית מושם דגש על קשיים בתחומים הבאים:

אי-שקט (היפראקטיביות), יכולת התמדה, חוסר תכנון וחשיבה, הרגלי עבודה, חוסר בשלות חברתית,

מגבלות פיזיות המשולבות בפיגור התפתחותי.

הטיפול נעשה תוך שימת דגש לצרכיו של המטופל תוך כדי התאמת תרגילים ליכולותיו ולקצב התקדמותו.

בתהליך של חווית הצלחה אשר תבנה את בטחונו ועצמאותו של המטופל.

במהלך עבודתנו צפינו בתהליכים שהתרחשו בזמנים קצרים. היו שנרתעו, פחדו וחששו ובמהלך הטיפול

תיקשרו, הראו התלהבות ונהנו מהרכיבה. חל שיפור במצב רוחם ובהרגשתם. היינו עדים לתגובות של פחד

והיסוס ולאחר מכן ביטחון ואף קושי להיפרד מהחיה.

 

אנו מאמינים כי הדרכה ברכיבה טיפולית יכולה לתרום ולסייע רבות להתפתחות הילדים בתחום הפיזי

מוטורי, רגשי וקוגניטיבי, באופן ייחודי וחוויתי.

לדעתנו הרכיבה הטיפולית תוסיף לפיתוח נורמות התנהגות, תפתח עניין וסקרנות שיובילו ללמידה, הפנמה

והטמעה של מיומנות ותפקודים. על אף שהתלמידים זוכים לטיפולים פרא רפואיים אין ספק כי לרכיבה

הטיפולית ולפעילות בחווה ערך מוסף בשל הקשר שבין הילד לסוס עקב ההתנסות המוטורית הייחודית.