ספרו של מל לוין 'כל ילד חושב אחרת' הוא פריצת דרך בהתייחסות לילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכות החינוך. לוין, רופא ילדים, מומחה לחינוך וידוע בעולם המערבי כמעצב דרכי מחשבה הומאניות רעננות המכוּונות לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בבתי-הספר הרגילים. שלא כבספרים אחרים שנכתבו בנושא זה על ידי חוקרים ומטפלים, מטרתו של מל לוין אינה מתמקדת בהצגת מידע על דרכי אבחון קשיי למידה והגדרתם בצורה מתייגת וחסרת סיכוי להשתנות, אלא הצגת מידע התורם להבנת תהליכי חשיבה שונים של ילדים, וקידום קבלת החשיבה השונה במערכת החינוך.
מסר הספר חבוי בשמו. כל ילד חושב! ייתכן שילד מסוים יחשוב באופן אחר מחבריו, מהוריו או ממוריו; ייתכן שילד מסוים יחשוב בקצב שונה מאלה הסובבים אותו, אך כל הילדים באשר הם הינם ילדים חושבים!
אפשר ורצוי לראות בספר זה בסיס לבניית אתיקה מוסרית לעוסקים בחינוך ובהוראה. הרי לא ייתכן שבגלל קושי זה או אחר יימנעו מילד חינוך, למידה, רכישת השכלה והשגת תעודת בגרות. מעל לכול – לא ייתכן שתימנע מילד מתקשה ההזדמנות להשתמש בפוטנציאל החבוי בו כדי שיוכל להשתלב בחברה. בחברה נאורה איש לא יעלה על דעתו שביטחונו העצמי של ילד יאבד רק מפני שהוא מעבד נתונים לאט מחבריו. הרי הוא עדיין בעל יכולת למידה שמסוגל לתרום הרבה לעצמו ולסביבתו. אין זה הגיוני שילד שניחן ביכולת התבטאות בעל פה ובכישורי זיכרון מצוינים, לא ירכוש השכלה וישיג תעודת בגרות רק משום שאינו יכול לכתוב או לקרוא בקצב שבו בני גילו עושים זאת.
קידום כל הילדים בחברה חייב לעניין את החברה כולה - הורים, כמובן, מורים, ילדים וכל מי שמשתתפים בתהליך החינוך. אך בנוסף לאלה, מן הראוי שקידומם של ילדים אלה יעניין את כל מי שעתידה של המדינה, כלכלית, חברתית ותרבותית, מעסיק אותו. בהביטנו בחברה שבה אנו חיים, חברה מתפתחת, צומחת ובעלת שאיפות להמשך תהליך זה, מטרתו הבסיסית של החינוך היא מתן כלים לכל אדם כדי שיוכל להשתלב באופן יעיל ויתרום להמשך תהליך הצמיחה. אך בשעה שאנו מאבחנים וממיינים ילדים לפי ביצועיהם בבית הספר, אנו משאירים את חלקם כשהם תלויים בסביבה שקבעה מראש מה יוכלו לעשות ומה לא יוכלו לעשות, אך חמור עוד יותר, הסביבה גם קבעה עבורם מה יוכלו ללמוד ומה לא יוכלו ללמוד!. בכך נעצר תהליך הצמיחה הכללי של החברה שגורמת לעצמה לדאוג באופן קבוע לקבוצת נזקקים גדולה, מבלי לבדוק אם ניתן היה לעשות אחרת ולצמצם את אותה קבוצה למינימום ההכרחי ע"י מתן כלים קוגניטיביים לתלמידים שהראו קשיי חשיבה בשנות לימודיהם הראשונות בביתי-הספר.
במערכת החינוך עובדים מורים רבים, שמאמינים כי חובה עליהם למצוא את הטוב שבכל ילד ו"לחנוך את הילד על פי דרכו". אך כיצד יכולים הם לממש את השקפתם זו, כשהם נדרשים ללמד בכפוף לתוכניות סגורות ומקובעות, שפותחו בלי להכיר את הילדים שאמורים ללמוד על פיהן?
הספר שלפנינו מאפשר התבוננות בילד החושב למרות הקשיים, ומעניק אפשרות רחבה להבנתו. מעבר לכך, מל לוין מעניק לגיטימציה וכלים למורים המאמינים באמונה שלמה כי תפקידם הוא ללמד לחשוב ולא ללמד לצטט מקורות מידע מקריים.
מל לוין פונה בספרו להורים, למורים, ולילדים עצמם. הוא משלב מידע תיאורטי מקצועי ועדכני עם ניתוח מקרים שאחריהם עקב, תוך שילוב סיפורים אישיים על עצמו ועל ילדים שהכיר בילדותו. הוא פונה אל כל העוסקים במלאכת החשיבה החינוכית תוך התבוננות מעמיקה בילד העומד במרכז העשייה. לוין רואה את הילד כשותף פעיל בתהליך ההוראה. הילד אינו, בשום אופן, יצור פסיבי שצריך ללמד אותו, אלא אדם צעיר, דינאמי, יוזם, חושב, שלומד בעזרת הסובבים אותו.
אחד מטיעוניו של לוין הוא, שלכל אדם יש קשיים בתחומים מסוימים, אך אל לו להתמקד בהם, אלא דווקא בנקודות החוזק שלו. אלה הן נקודות האור שבו. בהתבגרותנו, כל אחד ואחת מאיתנו בוחר או בוחרת את המקצוע שבו נעסוק לפי נקודות החוזק שבנו. אנו עושים זאת מתוך התעלמות מודעת מהמקצועות שבהם נכשלנו בעבר. ומה אנו דורשים מילדינו? במהלך כל שנות לימודיהם בבית הספר עליהם להיות טובים (ולעיתים אף מצוינים) בכל מקצועות הלימוד!
מל לוין אינו טוען אף לרגע, שיש לוותר לילד על תהליך ההתמודדות עם קושי. אין הוא ממליץ לברוח מן הקשיים, אך הוא טוען בצדק, שכל ילד חושב אחרת, ושיש ללמד את הילד לפי נטיות מוחו. לדוגמא, נער הלומד היסטוריה לבחינת הבגרות: הוא מתקשה בקריאה ובכתיבה עד כי הדבר פוגע ביכולתו להציג את רמת הבנתו. לדעת לוין על נער כזה ללמוד דרך הקשבה והתבטאות בעל-פה, שהרי העיקר הוא ההבנה, ולא הדרך שבה מגלם הנער את הבנתו.
מעבר להתמודדות היומיומית עם הקשיים בבית הספר, נוגע לוין בהתמודדות היומיומית של הילד בבית. הוא מציג להורים הזדמנות להבין את ילדיהם ואת מקור הקשיים שלהם. כאשר הבנה כזאת מושגת, ועימה קבלה של הילד ושל תכונותיו האישיות, מתפתח קשר אמיתי של צמיחה בין ההורים לילדים. במהלך קריאת ספר זה מוזמנים ההורים להכיר ולהבין את ילדיהם מנקודות מבט שונות מאלה המשתקפות בתפקודם בבית הספר ובתעודה המסכמת ציונים פעמיים בשנה. להורים ניתנת כאן ההזדמנות ללמוד על תהליכי חשיבה, ובכך ליצור מערכת תקשורת חדשה עם ילדיהם.
לעיתים ההורים אף לומדים להבין את הקשיים שבהם הם עצמם נתקלו כילדים. ייתכן שמעולם לא הבינו מדוע הם חלשים בלימודים מחבריהם. הכרת נקודות האור והחוזק של הילדים מונעת את הרגשת התסכול של הילד. אין הוא עצלן או מתחמק מאחריות, כפי שנהוג היה לחשוב בעבר. הכרת הילד ממקדת עתה את השליטה של ההורים בתהליך ההתפתחות של ילדיהם, תוך בניית מערכת יחסים איתנה ואמיתית ביניהם.
גם ילדים ובני נוער זוכים ללמוד מספר זה. מל לוין פונה בספרו אל כל מי שקשורים במלאכת הלמידה. בני נוער שיקראו בספר, אלה המתקשים בלימודיהם, וגם מי שאינם נתקלים בקשיים כלשהם בלימודיהם בשלב זה, ילמדו על תהליכי חשיבה ועל סגנונות למידה ויוכלו לשפר את תהליך הלמידה שלהם בעת מפגש עם קושי.
חשוב להדגיש שוב ושוב: מל לוין אינו מעודד בריחה מהתמודדות. הוא אינו מוותר, למשל, כשלילד קשה לכתוב. הילד שלומד לפי התיאוריה של לוין יכתוב חיבור כדי שיפתח את הדמיון שלו וההבעה העצמית, אלא שהוא יעשה זאת באמצעות הקלטת דבריו, או בכל דרך אלטרנטיבית שתימצא לו.
ארגון תכני הספר מייצג גם הוא את מורכבות תהליך החשיבה של האדם. לאחר מתן הסבר על מבנה המוח ותהליכי החשיבה באופן כללי, הן מנקודת מבטו כרופא והן מנקודת מבט פסיכולוגית, מפרט לוין את התהליך המורכב לתת-נושאים: מערכת הקשב, מערכת הזיכרון, התפתחות השפה, ההתמצאות במרחב ובזמן, המערכת המוטורית, מערכות החשיבה המופשטות הגבוהות, ותהליכי החשיבה הקשורים ליצירת קשרים חברתיים תקינים. בכל אחד מהנושאים המוזכרים כאן מסביר לוין את הפן התיאורטי תוך שילוב פרקטי של תיאורי מקרים וניתוחם, ומתן עצות פרקטיות להורים, למורים ולתלמידים עצמם. מעבר לנושאים שפורטו לעיל, מקדיש לוין ארבעה פרקים נוספים לתיאור ולמתן כלים להתמודדות עם מצבים בהם החשיבה מתפתחת לאט יותר, כיצד מאתרים עיקובים בתהליכי החשיבה בזמן, ומה ניתן לעשות במסגרת בית-הספר ובמסגרת המשפחתית על מנת לעודד את התפתחות החשיבה התקינה ועל מנת לצמצם פערים שנוצרו עד לאיתור הקושי.
לאחר עיון בנושאים העיקריים שמציג מל לוין בספרו, ייתכן שיהיו מי שישאלו האם הספר באמת מחדש במחקר החשיבה של ילדים. התשובה היא: אין ספק בכך! הספר מציג לראשונה את תיאוריות החשיבה בפשטות, כך שכל קורא יוכל להבינן. יחד עם זאת, התיאוריות מוצגות בצורה מעמיקה ומעשית בלי לחסוך בפרטים רלוונטיים, שתורמים לפיתוח הלמידה בקרב ילדים.
לאחר עיסוק בתיווך ובהוראה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים במשך עשרים שנה, רוב הזמן במסגרות פורמאליות, מצאתי שספר זה מהווה פריצת דרך לשינויי ולהבנת תפקידי מערכת החינוך. העיסוק של לוין בהתייחסות לדרכי חשיבה ועיבוד מידע אצל ילדים מאפשר התבוננות ביקורתית במערכת החינוך הפורמאלית בישראל. אין ספק שאפשר לגלות מייד את הקשיים העמוקים הטמונים בתהליכי החשיבה המקובלים של מי שעוסקים בהוראה במערכות החינוך בארץ. כשם שמל לוין מראה את הדרך לזיהוי והעצמת נקודות החוזק והאור של הילד בעל הצרכים המיוחדים, כך ספר זה יעזור לגלות את נקודות החוזק והאור בקרב מי שעוסקים במלאכת ההוראה. אין ספק כי לא רק הורים ותלמידים יראו עצמם בדרכים חדשות. גם מורים יוכלו לתרום באמונה רבה יותר לפיתוח החשיבה של תלמידיהם, שותפיהם האמיצים לתהליך.
אני מאחלת לקוראים תהליך השתנות חשיבתי אמיתי, וקבלה של כל סוגי החשיבה,
וזכרו: 'כל ילד חושב אחרת' – משמעו: כל ילד חושב!
פרק הקדמה למהדורה בעברית, בתוך: לוין, מ' (2002) כל ילד חושב אחרת; דרך צלחה ללקויי למידה ולבעלי הפרעות קשב" (עמודים 11-15). הוצאת מודן
CPO - בניית אתרים