המאמר הבא הוא עבור הורים החושבים שהילד או הילדה שלהם שמנים. ממילא, הורים שאינם רואים את

הילד שמן או את הילדה שמנה למרות שמסביב רמזו להם בעדינות או  פחות בעדינות על כך, יתנגדו

נחרצות לדברים הכתובים פה. הורים שילדיהם אינם שמנים, מאמר זה יהיה בחזקת זר לא יבין זאת.

 

במשפט שערורייתי נשאלת השאלה האם אמא לא אוהבת את הילדה השמנה?

רוג'רס - אבי הזרם ההומנסטי בפסיכולגיה, אותו זרם אופטימי אמריקאי טבע את המושג "אהבה ללא

תנאים של ערך" אהבה ללא תנאי: אוהבים את הילד לא בגלל מה שהוא, מי שהוא, התנהגותו או כישוריו.

אוהבים כי הוא שלנו בלי שום תנאי וזאת ע"פ רוג'רס הדרך, שבה הילד יגדל לממש את הפוטנציאל

הטבעי איתו נולד, והדרך היחידה לממש התפתחות של אישיות בריאה.

זה מתאים מאוד לעולם אוטופי בו הכל מתקיים כפי שצריך להיות, ובעולם כזה הילדה לא הייתה הופכת

שמנה...וניתן היה לאהוב אותה כמו שהיא. אבל בעולם שלנו שאינו מושלם פתאום הילדה, שאהבה תמיד

לאכול והייתה בובה קטנה וקסומה, הפכה לילדה שמנה, גסת מראה, בעלת התנהגות מופנמת, נמנעת או

מוחצנת וקולנית וכל כולה עסוקה ב"מה אוכלים" "מתי אוכלים" "אני רוצה עוד" "אפשר ממתק?" רוצה עוד

ועוד ועוד...ואז האמא ( בד"כ האימהות באות אלי לקליניקה) באה לעשות עם זה משהו.

 

הסיפור של האם מבטא תסכול, עצב ובהרבה אומץ מצידה היא מתוודה על שאט נפש וכעס. האמא,

תעיז בעיניים דומעות להודות שהילדה גורמת לה לדחייה. שהיא לא יכולה לראות אותה אוכלת, ואפילו

שהיא מתקשה להפגין כלפיה אהבה וגילויי חיבה, חיבוקים ונשיקות. היא מבטאת כאב ותחושת אבדן.

עצב גדול, וכעס ... הרבה כעס כלפי הילדה "למה היא חושבת רק על אוכל? למה היא לא כמו כולם?

החברות משחקות והיא מחפשת אוכל... זה נורא, זה מרגיז זה מגעיל".

מספר שאלות המופנות לאם על היחס שלה כלפי אוכל, כלפי הגוף שלה ולעיתים קרובות מבט כללי

הסוקר את האם, מגלה שברוב המקרים כאשר מדובר בילדה עם אכילת יתר – ניתן לראות אצל האם

מצב דומה בעבר או אפילו בהווה. האם בעצמה מתמודדת עם סוגיית המשקל או שאינה מתמודדת והיא

עצמה בעודף משקל.

 

ניתן לדבר על הכעס האכזבה והכאב שהיא חשה על עצמה ומשליכה אל הילדה. על הציפיות שהיא

תולה בילדה ציפיות שלא יתממשו אצלה ועוד כהנה. לכן חלק מהטיפול עוסק גם בתכנים אלה.

הסיבה שאמא פונה לטיפול היא אחת-

מה אפשר לעשות כדי שהילדה תרזה, אתמול, היום, לא עוד רגע אחד לחכות. האם רוצה תוצאות,

דיאטה, ספורט. תשובות, פתרונות מהירים.

אנא עזרי לילדה לרזות או במילים פחות נעימות "בבקשה תקני את המצב, תקני את הילדה.."

האם הכואבת את כאבה כאם לילדה לא מושלמת, כואבת את הסביבה הלא מקבלת, השופטת. כואבת

את הילדה בסבלה. היא עצמה זקוקה למזור, להכוונה להכלה וכן- לפתרונות.

היא רוצה שהילדה תגיע לפגישה, שהמטפלת תדבר איתה, תשקול אותה, תרכיב לה תפריט- ותעשה

קסם כך שתוך זמן קצר הכל יסתדר.

 

בעולם שכבר הזכרנו שאינו מושלם, נמצאת ילדה שאוהבת לאכול, שהתרגלה למצוא באוכל הנאה, חבר,

התרגשות כייף ואולי גם נחמה. ילדה שלא מסוגלת לעשות את הקשר בין האכילה עכשיו לבין התוצאות

אח"כ. ומי מאיתנו הבוגרים יכול ועושה? אני שואלת את האם עם עודף המשקל האם היא מצליחה והיא

עונה בעצב שלא, וזאת שכן.. יש לה כנראה סיבות חזקות שעוזרות לה... והילדה בת השש שבע שמונה

עשר? מה הסיבות שלה להימנע ולא לאכול? האם היא מסוגלת קוגניטיבית לחשוב לפני שהיא אוכלת

ולבחור אחרת?

התשובות ברורות. הילדה לא יכולה בשלבים האלה לקיים שינוי משמעותי ממקום של עוצמה. היא מונעת

ע"י הדחף ליהנות כי היא ילדה.

כדי לעשות שינוי – דרושה מבוגרת.

כדי להצליח בשינוי -דרושה אמא.

אם כך, הטיפול שאני מציעה לא מספק לאם את מה שהיא בדרך כלל באה עבורו, מאחר והעבודה עם

הילדה לא תתבצע באופן ישיר.

הטיפול צריך להתחיל ראשית עם האמא. היא זו שתצטרך לעבור תהליך שיכשיר אותה  להיות מאמנת

עבור ילדתה, לכשהיא תתבגר מעט, ותוכל להתמודד עם תהליך ההרזיה.

 

הטיפול כולל שני מישורים:

1. קבלה הכלה ואימון ממוקד להתנהגות של אהבה לא תנאי לילדה/ לילד. תיקון יחסי ילדה / אם או

הורים. בנייה של בטחון ועוצמה ביחסים ביניהם.

2.התמודדות וטיפול בהפרעת האכילה – ההתמכרות של האם לאוכל/ למתוק. כדי להיות מאמנת טובה

עבור הילדה בתהליך שלה, על האם להיות בתחושת עצמה אישית,להצליח, להיות רגועה, להאמין

שאפשר להתמודד, לעמוד בפיתויים, להתמיד בספורט, לרזות ולהישאר כך לתמיד.

 

אני מאמינה באופק, בתקווה, במבט קדימה.

 

מאת : אורלי יונה-דרורי | דיטאנית קלינית B.Sc