קריאת ספרים וכתיבה משותפת

יעילות בקריאה ובכתיבה מהווה מטרה חשובה בחינוכם של ילדים בכלל ובחינוך ילדים ליקויי שמיעה בפרט. בחברה האוריינית בימינו יש צורך לקרוא ולכתוב ברמה גבוהה כדי לתפקד באופן יעיל ומלא. יתרה מכן, אוריינות חשובה אף יותר לאדם החרש מאשר לאדם השומע מכיוון שהיא מאפשרת לו את הנגישות לתרבות, לחברה, לתקשורת ולידע שמוגבלים בפניו לעיתים בשל החסך השמיעתי והשפתי. התפתחות האוריינות הוא תהליך מתמשך המתחיל עוד בטרם החל הלימוד הפורמאלי של קריאה וכתיבה בבית הספר. מאחר ולניצני האוריינות יכולת ניבוי רבה לגבי הצלחה ברכישת הקריאה והכתיבה ובהישגי האוריינות בבית הספר, חשוב לאתר את הגורמים המשמעותיים בהתפתחות ניצני אוריינות. חקר מקומה של האינטראקציה בין ההורה לילד בתחום התפתחות האוריינות התמקד בעיקר בנושא של קריאת ספרים לילדים. המחקרים שיתוארו בהרצאה הנוכחית בודקים בנוסף לקריאת ספרים לילדים, התנסות אוריינית מוקדמת נוספת - כתיבת עם ילדים. אינטראקציות כתיבה בין הורים לילדיהם מתרחשות באופן טבעי בחיי היום יום. נושא התיווך לכתיבה לילדי גן קיבל מעט תשומת לב חינוכית ומחקרית.

 

מטרות המחקרים היו

א.לבדוק את התרומה הנפרדת של אינטראקציה אם-ילד בתחום קריאת ספרים לילדים וכתיבה משותפת עם ילדים, להבדלים בניצני אוריינות, מעבר לגורמי רקע משפחתיים אצל הילדים מהמיצב (מיצב- נוכחות כלים תרבותיים כמו ספרים, חוברות עבודה מחשב וכדומה) הנמוך ומעבר לגיל הילד וחומרת הירידה בשמיעה אצל ילדים ליקויי שמיעה.

ב.לבדוק האם קריאת ספרים לילדים וכתיבה עם ילדים מסבירים את אותם ההבדלים בכישורי הילדים או שלכל אחד מהם תרומה ייחודית מעבר לאחר

 

פעילויות של קריאה וכתיבה עם ילדים כמקדמות ניצני אוריינות:

מחקר ראשון | ניתוח בקרב ילדי גן בעיר פיתוח

ארבעים ואחד ילדי גן ואימותיהם מעיר פיתוח השתתפו במחקר. קריאת ספרים לילדים הוערכה באמצעות מבחנים להערכת היכרות עם ספרי ילדים לאם ולילד - זיהוי כותרים של ספרי ילדים.

ההנחה הייתה כי מידת ההיכרות של האם והילד עם ספרי ילדים קשורה למידת החשיפה של הילד לספרים. כתיבה עם ילדים הוערכה באמצעות ניתוח צילומי אינטראקציה של פעילות כתיבה אם-ילד (שתי פעילויות שהתרחשו בבתי הילדים). הניתוח העריך את התייחסות האם למרכיבי השפה בשעת התיווך. הדרך בה האם מנתחת את המילה לכתיבה, עד כמה היא מעודדת ומסייעת לילד לפרק את המילה לצלילים, לקשר צלילים לשמות אותיות ולצורתן הגראפית. בנוסף הוערכה התייחסות האם לאורתוגרפיה ולמורפולוגיה של השפה. רמת האורייניות של הילדים בגן הוערכה בכתיבת מילים, זיהוי מילים, ערנות פונולוגית, ערנות אורתוגראפית, שפה, יכולת חשבונית ויכולת גראפית.

התוצאות מצביעות על כך שקריאת ספרים לילדים תורמת מעבר לרקע לכישורי האוריינות השונים, אך מעבר לכתיבה עם ילדים יש לקריאת ספרים תרומה נפרדת רק לערנות אורתוגראפית ויכולת מילולית. כתיבה עם ילדים תורמת מעבר לרקע להיבטים ספציפיים של האוריינות כמו ערנות פונולוגית וניצני קריאה וכתיבה.

 

פעילויות של קריאה וכתיבה עם ילדים כמקדמות ניצני אוריינות:

מחקר שני | ניתוח בקרב ילדי גן ליקויי שמיעה

השתתפו במחקר 30 ילדים לקויי שמיעה ו 14 ילדים שומעים מגני חובה ואימותיהם. האימהות והילדים צולמו בוידיאו בבתיהם בשתי פגישות. בפגישה אחת האם סיפרה סיפור תמונות ללא טקסט לילדה ובפגישה אחרת האם סייעה לילדה לכתוב ארבעה זוגות מילים. בגנים, הוערכו בהערכה אישית ניצני האורייניות של הילדים בתחומים הבאים: מודעות פונולוגית, ידע אותיות, כתיבת מילים, זיהוי מילים, אוצר מילים וידע כללי. ניתוח סיפור הספר נבחן בעזרת שני כלים עיקריים; כלי להערכת מידת הדיאלוגיות בשיח (Whitehurst,1994)   שבדק את מספר מעגלי האינטראקציה שהאם יזמה ואת מספר המקדמים בהם השתמשה לעירור תגובות הילד (כגון שאלות, הבהרות והרחבות); וכלי להערכת התנהגות משתפת הורה/ילד בעת קריאת ספר (DeBurin- Parecki, 1999) ש שבדק את מידת השימוש של האם והילד באסטרטגיות המקדמות קריאה משותפת ובאסטרטגיות אורייניות.

ניתוח מפגש הכתיבה התמקד בהערכת אסטרטגיית ההוראה של האם. ניתחנו את הדרך בה האם מתייחסת למילים, מפרקת אותן, מקשרת אותיות לצלילים ומסייעת לילד לעבור את תהליך הניתוח הגרפו-פונמי. בנוסף, הערכנו את מידת העצמאות שנותנת לילד בפעולת כתיבת האותיות עצמה.

תוצאות המחקר מעידות כי סגנון אינטראקציה הכתיבה של האם עם ילדה מנבא בעיקר כישורים אלפאבתיים (זיהוי מילים, כתיבה, זיהוי אותיות) בעוד סגנון קריאת ספר של האם עם ילדה קשור בעיקר לידע כללי, שפה ומודעות פונולוגית. מעניין להיווכח כי רמת הירידה בשמיעה של הילדים לא קשורה לסגנון התיווך של האימהות בקריאת ספר או בכתיבת מילים.

 

ניתוח בקרב ילדי גן חובה ליקויי שמיעה ושומעים | ארם דורית, מוסט טובה, חני מה יפית, עדי בן סימון ותמר אנדורן בית הספר לחינוך על שם קונסטנטינר, אוניברסיטת תל אביב

תקציר ההרצאה התקבל מד"ר ארם דורית, אוניברסיטת ת"א