כך תטפלו בילדים ומתבגרים עם תרופות פסיכיאטריות

בשנת 1999, חוקרים פרסמו מחקר מדעי פורץ דרך שנקרא מתודולוגיה לאפידמיולוגיה של הפרעות נפשיות אצל ילדים ומתבגרים.

הקריטריונים לאבחנה ששימשו את החוקרים הוגבלו לירידת תפקוד משמעותית, ואומדן ההפרעות הנפשיות ירד ל-11%, בקרב ילדים הסובלים מהפרעה פסיכיאטרית המגבילה את יכולתם לתפקד.

קל להתעלם מחומרת הפרעות נפשיות בילדים ומתבגרים, אך חלק מהרופאים מאמינים שיתכן שהמטוטלת התנודדה יותר מדי בכוון ההפוך, ומתמקדת באבחון וטיפול יתר. אצל ילדים, הפרעות נפשיות עשויות להופיע בתסמינים שונים או בתסמינים פחות ברורים מאותן הפרעות אצל מבוגרים.

ילדים צעירים, ולעתים אף מתבגרים, אינם מסוגלים לתקשר את מה שמטריד אותם. מסיבה זו, חשוב שרופא או פסיכיאטר ילדים יבחן את הילד.

טיפולים רבים זמינים לילדים ומתבגרים עם הפרעות נפשיות

הטיפולים כוללים תרופות ופסיכותרפיה, טיפול התנהגותי, טיפול בכישורים חברתיים לקויים, טיפול משפחתי והדרכת הורים, וטיפול קבוצתי. השימוש בטיפול מבוסס על אבחנת הילד וצרכיו האישיים. כשמתקבלת ההחלטה על הצורך בטיפול תרופתי לילדים ומתבגרים, הטיפול צריך להתבצע תחת פיקוח פעיל של כל המטפלים, כולל הורים, מורים ומטפלים אחרים שאחראים על הילד.

יש לעקוב אחר ילדים לאיתור תופעות לוואי, היות וילדים רבים, במיוחד צעירים, אינם מתנדבים לדווח על תופעות חריגות או שאינם מקשרים אותן להשפעת התרופות. יש לפקח עליהם גם כדי לוודא שהם לוקחים את התרופה במינון ובמועד הנכון.

תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ומתבגרים

בעוד שדיכאון וחרדה בגיל ההתבגרות מזוהים ומטופלים יותר ויותר, ההפרעה הנפשית הידועה ביותר המשפיעה על ילדים ומתבגרים היא הפרעת קשב וריכוז (ADHD). ילדים עם הפרעה זו מציגים תסמינים כגון טווח קשב קצר, פעילות מוטורית מופרזת ואימפולסיביות אשר פוגעים ביכולתם לתפקד במיוחד בבית הספר.

התרופות הנפוצות ביותר להפרעות קשב וריכוז נקראות ממריצים. הן כוללות ריטלין, אמפטמינים, דקסטרומפטמין, וצילרט. בשל הסיכון לתופעות לוואי חמורות המשפיעות על המוח והכבד, אין להשתמש בצילרט כקו הטיפול הראשון להפרעות קשב וריכוז.

חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון משמעות במקרים רבים כתרופות חלופיות לילדים עם הפרעה זו, שאינם מגיבים לממריצים, או סובלים מהם.

מהו טיפול תרופתי פסיכיאטרי "מחוץ לתווית"?

בהתבסס על הניסיון הקליני והידע התרופתי, רופא רושם לילדים ומתבגרים תרופה שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). שימוש זה בתרופה נקרא "מחוץ לתווית". רוב התרופות שנקבעות להפרעות נפשיות בילדים, כולל רוב התרופות החדשות שהוכיחו את יעילותן, נקבעו מחוץ לתווית, היות ורק חלקן נבדקו באופן שיטתי לבטיחות יעילותן אצל ילדים.

תרופות שלא עברו בדיקה זו, מופצות עם ההצהרה שהן לא נבדקו לגבי בטיחות ויעילות לשימוש בילדים ומתבגרים. ה-FDA התריע מפני שימוש ראוי בתרופות פסיכיאטריות לילדים ומציע תמריצים ליצרני התרופות לבצע בדיקות מקיפות. המכונים הלאומיים לבריאות, בשיתוף פעולה עם ה-FDA, בוחנים את נושא המחקר התרופתי לילדים ומפתחים גישות מחקר חדשות.

נוגדי דיכאון ובני נוער: המחקרים

בעקבות סקירה מקיפה של כל הניסויים הקליניים שפורסמו בנוגע לתרופות נוגדות דיכאון אצל ילדים ומתבגרים, ארגון המזון והתרופות האמריקאי פרסם באוקטובר 2004 התרעה פומבית על עלייה בסיכון לחשיבה או התנהגות אובדנית אצל ילדים ומתבגרים שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI, הסוג הנפוץ ביותר של תרופות נוגדות דיכאון.

בשנת 2006, הוועדה המייעצת של ה-FDA המליצה על הארכת האזהרה, על מנת לכלול צעירים עד גיל 25. תוצאות סקירה מקיפה של ניסויים בילדים ומתבגרים, שנערכה בין השנים 1988 ו-2006, הצביע על יתרונות תרופות נוגדות דיכאון שעשויים לעלות על הסיכונים לילדים ובני נוער עם הפרעות דיכאון וחרדה. המחקר, הממומן בחלקו על ידי המכון הלאומי לבריאות, פורסם בגיליון אפריל 2007 של כתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי.

תרופות נוגדות דיכאון: סיכוני "תווית הקופסה השחורה"

סקירת המחקרים על ידי ה-FDA כללה התאבדויות של כמעט 2,200 שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI. יחד עם זאת, כארבעה אחוזים מהילדים והמתבגרים שלקחו תרופות אלו, חוו חשיבה או התנהגות אובדנית, כולל ניסיונות התאבדות בפועלת, בשיעור של פי שניים מהשיעור שהתגלה בקרב המשתתפים שקיבלו טיפול פלצבו או גלולות סוכר.

בתגובה, ה-FDA אימץ את שיטת "תווית הקופסה השחורה", אזהרה המציינת שתרופות נוגדות דיכאון עשויות להגביר את הסיכון לחשיבה והתנהגות אובדנית אצל ילדים ומתבגרים עם הפרעות נפשיות. אזהרה זו היא הסוג החמור ביותר של האזהרות המצוינות על גבי תוויות תרופות המרשם.

חשיבות אזהרות השימוש בתרופות פסיכיאטריות לילדים ומתבגרים

האזהרה מציינת גם שילדים ומתבגרים הנוטלים תרופות SSRI צריכים להיות במעקב צמוד לאיתור כל סימן להחמרה בדיכאון, הופעת חשיבה או התנהגות אובדנית, או שינויים חריגים בהתנהגות, כגון חוסר שינה, תסיסה או נסיגה ממצבים חברתיים שגרתיים. פיקוח צמוד חשוב במיוחד במהלך החודש הראשון של הטיפול.

תרופות SSRI כרוכות ברוב המקרים במעט תופעות לוואי אצל ילדים ובני נוער, אך מסיבות שאינן ידועות, הן עלולות לגרום לתסיסה ולהתנהגות שאינה תקינה בקרב חלק מהילדים.