גיל ההתבגרות נחשב לגיל סוער במיוחד, שבו נדרשת התמודדות אתגרית ביותר עם הילד (שהיא שיקוף של ההתמודדויות שעל הילד לעבור בעצמו).
מאוד לא פשוט להפוך מילד קטן לנער ולבוגר. השילוב של דרישות החברה, המוטיבציות הפנימיות ועוד ועוד גורמים, הופך את התקופה למאתגרת וקשה, ולעיתים תכופות ניתן ביטוי לקושי הזה בהתנהגותם של המתבגרים.
להלן נתייחס לשינויים הביולוגיים המאפיינים את גיל ההתבגרות, ואת השפעתם האופציונאלית על התנהגותו של המתבגר.
התפתחות מינית
מבפנים, הופכים הנערים לבעלי בשלות מינית וכושר רבייה. הסימנים הבולטים אצל בנות הם קבלת מחזור חודשי, ואצל בנים התחלה של ייצור זרע.
תופעות אלה עשויות להיות בעלות השלכות פסיכולוגיות משמעותיות על הנערים. הן ההבנה שמשהו קורה לגוף, והן ההתעסקות עם המאפיינים החדשים (בנות צריכות להתחיל להבין בתחבושות וטמפונים, להתארגן במהלך ימי המחזור וכד', בנים צריכים להתמודד עם קרי לילה ושפיכות זרע בלתי נשלטות).
חלק מהנערים מרגישים מבוכה ואפילו אשמה על ההתפתחות החדשה. הם נעשים מסוגרים, ביישנים, מתרחקים מהמבוגרים, ומנסים להסתיר את מה שעובר עליהם.
יש לציין, שככל שהנערים יודעים ומבינים פחות על מה שקורה, כך ההשפעה על התנהגותם גדלה.
התפתחות מינית משנית
הסימנים המשניים של ההתבגרות כוללים אצל בנות צמיחה של השדיים, התעגלות של הגוף ושיעור. אצל הבנים ישנה גדילה של איבר המין, שיעור בפנים ובשאר הגוף. סימנים אלו קשים להסתרה, עוד יותר מהסימנים הראשוניים.
ההתמודדות עם השינויים הללו יכולה להוביל לשינויים התהגותיים משני סוגים – חלק מהנערים, יחושו מבוכה עם גופם החדש, יסתגרו וינסו להסתיר את השינויים. בנות עשויים להתחיל ללבוש בגדים "גבריים", מטשטשים.
אצל אחרים, ההתפתחות הזו דווקא משמחת ומרגשת ומביאה להחצנה והשווצה בגוף הנשי או הגברי המתפתח. לעיתים הגאווה (ולעיתים שילוב בין גאווה ובין בושה ואשמה) מביאים לפרובוקטיביות יתרה, לבוש חושפני והתנהגות מינית מוקצנת. התנהגויות אלה נובעות מכך שהנער טרם למד לווסת את המיניות החדשה ואת החשיפה המתאימה.
שינויים הורמונאליים
אצל הבנים מתחילה בגיל ההתבגרות הפרשה של הורמוניים זכריים – אנדרוגן. אצל הבנות מופרש ההורמון הנשי – אסטרוגן. להורמונים אלו השפעה ישירה על התנהגות.
ההורמונים הזכריים קשורים באופן ישיר ועקיף לרמות גבוהות יותר של תוקפנות, ואכן המתבגרים נראים לעיתים אגרסיביים יותר, ואימפולסיביים יותר בתגובותיהם ועלולים להתפרץ בהתקפי זעם. ההורמון הנשי עלול לגרום למצבי רוח משתנים אצל המתבגרות, מה שמשפיע על התנהגותן ויחסן לסביבה ולעצמן.
הבדלים בין בנים לבנות
ההבדלים בין הבנים לבנות נעשים בולטים וחד משמעיים בגיל ההתבגרות. העניין במין ומיניות עולה בקרב המתבגרים, הם מסתכלים אחד על השני באופן שונה, בהתלהבות מעורבת במבוכה ובחוסר אונים.
השינויים הגופניים וההורמונאליים חוברים ליצירת תחושות ואינטראקציות בעלות אופי חדש בין הבנים לבנות. משני המינים עולה העיסוק בתחומים הקשורים במין. חברים מדברים זה עם זה, בנים מחזרים אחרי בנות ועסוקים בהן, ולהפך. העניין המיני והחברתי בא בדרך כלל על חשבון עניין בתחומים אחרים.
לעיתים מתבגרים נוטשים תחביבים שעסקו בהם שנים רבות. לעיתים נותר להם לוותר (במידה זו או אחרת) על השקעה משפחתית, ופעמים רבות ההורים יחושו בהתרחקות של המתבגר מהם.
הבדלים בין מתבגר אחד למשנהו
חשוב לציין, שלא כל המתבגרים מתפתחים באותו קצב. ישנם ילדים שהתפתחותם מתחילה בגיל צעיר, אפילו 8-9, וישנם כאלה שמגיעים לשיא התפתחותם רק בגיל 17-19.
הילדים שנמצאים בקצוות של הנורמה מתמודדים עם קשיים נוספים שלא מאפיינים את חבריהם, ולכך יכולה להיות השפעה על ההתנהגות. גם מתבגרים שנמצאים בנורמה עשויים לחוות באופן קשה את ההתפתחות הפיזיולוגית, מה שעלול להתבטא בשינויים קיצוניים בהתנהגות, עד כדי הפרעות התנהגות ועבריינות.