בני נוער רבים חווים עליות וירידות רגשיות כל הזמן. ההורמונים משתנים, והחיים עשויים להיראות מהממים, וללא צבירת ניסיון חיים מספיק, צעירים יכולים להיקלע למשברים. כאשר ההורים עסוקים בעבודה, או כאשר מתרחשת פרידה טבעית מהמשפחה, בני נוער עלולים לסבול מבעיות שונות.
תמיכת חברים ובני משפחה עשויה להועיל להתמודדות עם נושאים מסוימים, אך כאשר סימני האזהרה של מחלת נפש מופיעים, יש לפנות לקבלת תמיכה מקצועית של פסיכולוג. הבעיה היא כי בני נוער אינם מסוגלים להבין את טיב הרגשות אותם הם חווים. לכן, כהורים, חשוב להישאר מחוברים לילדים, כך שכאשר הם מבחינים בשינויים כלשהם, או בתסמינים כלשהם של מחלת נפש, הם יכולים לטפל באופן מיידי במצב.
האם הילד זקוק לטיפול פסיכולוגי?
מחלות נפש כוללות דיכאון; חרדה; הפרעה דו קוטבית; סכיזופרניה; הפרעת אישיות גבולית; הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD); הפרעת קשב (ADD); הפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפרעות אכילה, והפרעות רבות נוספות אשר עלולות להפריע לחיי היומיום של בני הנוער.
אלו הן מספר דרכים בהם יכולים הורים להסתייע כדי להבין אם הילד זקוק פסיכולוגי:
1. מצבי רוח
ניתן לפענח ילד מצוברח, כאשר התנהגותו מאופיינת בשינויים במצב הרוח המצביעים על מחלת נפש. הורים מכירים את ילדיהם טוב יותר מכל אחד אחר. אם הם מזהים שינוי במצב הרוח, שאינו אופייני להתנהגות הרגילה, יתכן ומדובר בנורת אזעקה אליה יש לתת את הדעת.
2. שינוי התנהגותי
אותו הדבר נכון גם לגבי תנודות בהתנהגות הילד. כמובן שילדים נוטים לבחור בהתנהגויות שונות כחלק מתהליך התבגרותם, אך אם הם מציגים התנהגות זרה לחלוטין, הדבר עשוי להצביע על מחלת נפש או על התמכרות לסמים.
3. התדרדרות בלימודים
התחלה של תסמיני מחלת נפש עלולה להסיח את דעת הילד מהריכוז, ולהשפיע על ביצועים בלימודים, ועל היכולת לקיים מערכו יחסים עם בני גילו.
4. תסמינים פיסיים
ירידה ברמות האנרגיה, שינויים בהרגלי האכילה והשינה, כאבי בטן תכופים, כאבי ראש, כאבי גב, הזנחת ההיגיינה וההופעה האישית, עלולים להוות סימני אזהרה לכך כי יש צורך בטיפול פסיכולוג.
5. ריפוי עצמי
לעיתים בני נוער מסתייעים בתרופות או משתמשים באלכוהול, באופן של פגיעה עצמית. או שהם מפתחים הפרעות אכילה או צורות אחרות של בריחה מהמציאות, הקשורות באופן ישיר לסימני מחלת נפש.
סימנים אלו הם נורות אזעקה חמורות אותן הילד מפעיל כדרך לאותת לסביבה כי הוא זקוק לעזרה, ובמצב זה הצורך בטיפול פסיכולוג הוא קריטי.
אם הורים מבחינים באחד או יותר מסימנים אלו, עליהם לפנות לקבלת עזרה מקצועית לילד. עם האבחון המתאים, זיהוי המצב והטיפול ההולם, ניתן לטפל בהצלחה בכל מחלת נפש.
בנוסף, לעיתים מתרחשים בחיים אירועיים משמעותיים, כגון מוות של בן משפחה, חבר או חיית מחמד; תהליך גירושין; התעללות; טראומה; היעדרות של אחד ההורים לטובת הצבא או נסיעת עבודה ממושכת; או מחלה מורכבת של אחד מבני המשפחה.
כל אלו עלולים לגרום ללחץ שעלול להוביל לבעיות בהתנהגות, במצב הרוח, להפריע לשינה, לתיאבון ולתפקוד בלימודים או בחיי החברה.
במקרים מסוימים, אין זה ברור מה גורם לילד להיראות פתאם נסוג, מודאג, זועף או דומע. אך אם הורים חשים כי יתכן שהילד סובל מבעיה כלשהי, או שהוא מפגין בעיות רגשיות או התנהגותיות, עליהם לסייע לו להתמודד עם אירוע חיים קשה, לסמוך על האינסטינקטים שלהם, המעידים כי נורת האזעקה אכן מופעלת ויש להתייעץ עם פסיכולוג.
כמו כן, פסיכולוג מומחה בוחן את הבעיה לפי הגיל של הילד.
הסימנים הנוספים לכך שהילד עשוי להפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי, כוללים:
- עיכוב התפתחותי בדיבור או בתקשורת.
- בעיות למידה המתבטאות בהפרעות קשב וריכוז.
- בעיות התנהגותיות כגון כעס מוגזם, בעיית הרטבה או הפרעות אכילה.
- התקפי עצבות, נטייה לבכי או דיכאון.
- נסיגה חברתית או בידוד.
- קרבן לבריונות של ילדים אחרים.
- ירידה בענין בפעילויות שבעבר גרמו להנאה.
- התנהגות אגרסיבית מוגזמת כגון נשיכות, בעיטות או מכות.
- עלייה בתלונות גופניות כגון כאב ראש, כאב בטן או תחושה כללית רעה, למרות שבדיקה גופנית אצל הרופא אינה מעידה על בעיה פיסית.
ילדים שעדיין אינם בגיל בית הספר, עשויים להפיק תועלת מטיפול אצל פסיכולוג התפתחותי או קליני, אם הם חווים עיכוב משמעותי בהשגת אבני דרך התפתחותיות, כגון הליכה, דיבור והכשרה לעשיית הצרכים בסיר. הערכת הפסיכולוג תקבע אם קיים חשש לאוטיזם או הפרעות התפתחותיות אחרות.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
טיפול משפחתי – באילו נסיבות כדאי לשקול טיפול פסיכולוגי משפחתי?