כל אדם בכל גיל זקוק לשינה טובה כדי לתפקד כראוי ולשמור על הבריאות, אך במהלך ההתפתחות המוקדמת, זוהי הפעילות העיקרית של המוח. מקצבי היממה או מחזור השינה מוסדרים על ידי אור וחושך, והם מתפתחים במשך הזמן, בסביבות גיל חודש וחצי.
בין הגילאים שלושה חודשים עד חצי שנה, תינוקות מפתחים מחזור שינה קבוע. עד גיל שנתיים, רוב הילדים מבלים יותר זמן בשינה, החיונית ביותר להתפתחות נפשית ופיזית תקינה.
מקצבי שינה בתינוקות
קיימים שני סוגי מצבי שינה:
שינה ללא NREM או שינה "שקטה" – במצב זה, גדלה אספקת הדם לשרירים, האנרגיה משוחזרת, ומתרחשת צמיחה תקינה של הרקמות, כמו גם שחרור הורמונים החיוניים לצמיחה והתפתחות.
שינה עם REM. או שינה "פעילה". במצב זה, מתרחשת פעילות חלימה, הגוף נמצא בתנועה, נשימה, וקצב לב שאינו סדיר, אך גם אינו מסוכן.
תינוקות מבלים מחצית מזמנם במעבר בין מחזורי שינה אלו, כשכל מחזור שינה אורך כחמישים דקות. בסביבות גיל חצי שנה, שינה של REM מהווה שלושים אחוזים מהשינה, וכשילדים מגיעים לגיל הרך, מחזור השינה שלהם אורך שעה וחצי.
שינה בגילאי חודש עד חודשיים
בחודשים הראשונים לחייהם, כל ההתנהלות של התינוקות סובבת את מחזורי השינה שלהם, לצד זמני אכילה, וטיפוח. תינוק בגילאים אלו ישן בסביבות עשר וחצי עד 18 שעות ביום, בלוח זמנים שאינו סדיר, והוא ער בסביבות שלוש שעות. זמני השינה שלו עשויים להימשך בין מספר דקות למספר שעות. במהלך השינה התינוקות פעילים, מניעים את ידיהם ורגליהם, מחייכים ונראים באופן כללי כאילו הם חסרי מנוחה.
תינוקות מבטאים את הצורך שלהם בשינה במספר דרכים. חלקם בוכים, משפשפים את עיניהם, או מבטאים את הצורך בשינה במחוות שונות. מומלץ להשכיב תינוקות לישון כשהם רדומים, אך לא ישנים.
במצב זה, הם נוטים להירדם מהר יותר ובסופו של דבר מלמדים את עצמם לישון. תינוקות אחרים לומדים לישון פחות במהלך היום, כשההורים חושפים אותם לאור ורעש, או משחקים עימם יותר בשעות היום. לפנות ערב, הסביבה הופכת להיות שקטה ופעילה פחות.
שינה בגילאי 3-10 חודשים
עד גיל חצי שנה, בדרך כלל אין צורך יותר בהאכלות ליליות, ותינוקות רבים ישנים במשך כל הלילה. 70%-80% מהם ישנים במשך לילה רצוף עד גיל תשעה חודשים. תינוקות בגילאים האלו ישנים בדרך כלל במשך תשע עד 12 שעות במהלך הלילה, עם תנומות של חצי שעה עד שעתיים בין פעם אחת לארבע פעמים ביום, כשהתנומות פוחתות עד שהם מגיעים לגיל שנה.
כשמשכיבים תינוקות לישון כשהם מנומנמים אך לא ישנים, הם נוטים יותר להירדם באופן עצמאי וישנים במהלך כל הלילה. תינוקות שהתרגלו לסיוע הוריהם לפני השינה, מפתחים בדרך כלל "תלות" ובוכים עד שההורים מסייעים להם לשוב לישון במהלך הלילה.
גם נושאים חברתיים והתפתחותיים עשויים להשפיע על הקניית הרגלי שינה נכונים לפעוטות. כשהם מחוברים באופן תלותי אל הוריהם או אל המטפלת שלהם, הם סובלים פחות מבעיות שינה, אך חלקם עשויים לוותר על "טקסי" השינה בהם הורגלו. בין גיל חצי שנה לשנה, תינוקות עלולים לפתח אף חרדת נטישה, במצב המוביל למחלות הקשורות להתפתחות מוטורית, העלולות לשבש את השינה.
ראו גם: