מהי חרדת בחינות?

"כשהייתי קטן, הכל היה טוב בעיני כולם. לא משנה מה ציירתי, לא משנה מה בניתי, ולא משנה כמה זמן לקח לי להרכיב את הפאזל. העיקר שבסוף באתי עם חיוך גדול לאמא או לגננת והראתי לה את מה שעשיתי.

תמיד התפעלו, תמיד התלהבו, תמיד עודדו אותי לעשות עוד, להמשיך ולהשתפר… ואז הגעתי לבית הספר. ופתאום הדרישות נעשו אחידות לכולם! כשעשיתי X במקום א' אף אחד לא התלהב, ומיד הושיבו אותי עם ערמת דפים להתחיל להתאמן.

בכיתות הנמוכות עוד הצלחתי להתמודד עם הסמיילי העצוב, אבל כשהתחילו מספרים? לקבל מספיק בקושי… אוף. כמעט כבר הפסקתי ללמוד וזהו".

ציונים הם אלמנט שעלינו להתמודד איתו במהלך החיים. לעיתים, השפעתו של הציון מאוד משמעותית על המשך חיינו ומסלולם, ולעיתים המבחן משמעותי פחות. ובכל זאת, לסיטואציה של מבחן יש תמיד השפעה פסיכולוגית על נפשנו. במקרים הבעייתים יותר, הם מעוררים את מה שקרוי "חרדת בחינות".

במה מדובר?

חרדה היא סוג של פחד, המתעורר מפני אובייקט או סיטואציה שלא באמת מסכנים את חיינו. ברור שמבחן הוא לא סיטואציה מסוכנת, אך השלכות הציון ותגובות הסביבה בהחלט יכולים לעורר מחשבות לגבי מה שעלול לקרות לנו אם לא נעבור בצורה מיטבית את הבחינה.

חרדת בחינות עשויה להתעורר בזמן המבחן עצמו, ובמקרים אחרים היא מתעוררת כבר עם קבלת ההודעה על הבחינה או כאשר מנסים להתכונן אליה. החרדה גורמת לרמה גבוהה של מתח, שיכול להתבטא גם באופן גופני (דפיקות לב, הזעה, רעד, רצון למתן שתן, לחץ דם גבוה וכד'), ובעיקר באופן קוגניטיבי ורגשי.

המחשבות האופייניות הן מחשבות שליליות וכוללניות: "אני לא-יוצלח", "אין לי סיכוי להצליח", "אני לא יודע כלום". התחושות הן של חוסר ערך ודימוי עצמי נמוך, המלווים בתחושה דיספורית.

מי סובל מחרדת בחינות?

כל אחד יכול לסבול מחרדת בחינות. מקובל להאמין שדווקא לתלמידים החלשים יש "סיבה טובה יותר" לחוש חרדה לקראת בחינה, אך למעשה התופעה נפוצה יותר בקרב התלמידים הבינוניים ומעלה, ובאופן כללי כאשר קיים פער בין ציפיות התלמיד מעצמו (או ציפיות סביבתו הקרובה) לבין יכולותיו בפועל.

השפעת החרדה

אצל חלק מהתלמידים, חרדת הבחינות היא תנאי הכרחי על מנת להצליח בבחינה. החרדה, ברמה מסויימת, גורמת להתגייסות לקראת הבחינה, ללימוד מעמיק יותר, ולרמת עוררות גבוהה בזמן הבחינה שיכולה להשפיע לחיוב על מיקוד הקשב והביצועים.

עם זאת, כאשר רמת החרדה עולה מידי, והופכת לבעייתית, השפעתה על הציונים עלולה להיות שלילית ביותר. ברמת חרדה גבוהה, התלמיד מתקשה מאוד להתרכז במשימות המונחות לפניו.

במקום לחשוב על הפתרון לשאלות, מוחו עסוק בשאלות אחרות: "מה יחשבו עלי?" "מה אני הולך לעשות אחרי שאכשל במבחן הזה?" וכד'. לעיתים אפילו תהליך הלמידה נפגע, ואז במבחן התלמיד באמת לא יודע לענות.

ככל החרדה חוזרת ביותר בחינות, ומשפיעה יותר על הציון, כך עולה הסיכוי שגם בפעם הבאה התלמיד יחוש את החרדה גואה, וכך נוצר מעגל קסמים של פגיעה ביכולות הלימודיות.

טיפול בחרדת מבחנים

חשוב מאוד לשים לב לתלמידים הסובלים מחרדת בחינות, לתת על כך את הדעת בשלב מוקדם ככל האפשר על מנת למנוע את היווצרות מעגל הקסמים הנ"ל ולבנות תוכנית טיפול מתאימה.

ראשית, חשוב להכניס את התלמידים לתוך פרופורציות לנורמליזציה של התופעה. הידיעה שהם לא שונים, ושתלמידים רבים סובלים מחרדת בחינות יכולה להקל מאוד.

בהמשך, מומלץ ללמד את התלמידים טכניקות של רגיעה והסתגלות לסיטואציה. תרגול של נשימות, של מחשבות חיוביות או כל טכניקת הרגעה אחרת עשויים להועיל. במקרים הקיצוניים יש לשקול התערבות מקצועית ממוקדת (בדרך כלל CBT).