תינוקות נולדים עם מטען גנטי, עם אישיות ועם יכולות שונות שמתגלות עם הזמן. לא כל התינוקות והילדים מתפתחים באותה צורה.
מכיוון שגוף האדם והנפש מורכבים כל כך עלולות לצוץ בעיות שונות ומגוונות. טווח הבעיות הוא רחב וכולל בעיות נפשיות, בעיות שמיעה, בעיות ראיה, בעיות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם ועוד.
ישנם שני סוגים של הורים: כאלה שממהרים לאבחן את מצב הילד בכל פעם שעולה חשש מסוים, ויש כאלה שמעדיפים להמתין ולראות אם חל שינוי במצב.
עבור שני סוגי ההורים, מאמר זה בא לתת אינפורמציה לגבי סימנים לבעיות אצל הילד והמלצות לעיתוי שבו מומלץ לפנות לאבחון.
בעיות נפשיות אצל ילדים
גם לילדים, כמו למבוגרים, יכולות להיות בעיות נפשיות מכל מיני סיבות, אך איתורן קשה בהרבה מאשר אצל מבוגרים. אדם מבוגר יכול לומר את הדברים שהוא מרגיש, הוא חווה שינויים פיזיים שמתלווים להפרעות נפשיות והוא יכול לספר עליהם.
ילד לעומת זאת, לא תמיד מסוגל לבטא את מה שעובר עליו מבחינה רגשית. ילד נמצא בתהליכים תמידיים של התמודדות עם העולם, של התפתחות ושל השתלבות והתאמה לילדים אחרים, ולכן חשוב לבדוק אותו תוך התייחסות לתנאי חייו בתוך ביתו, בקרבת משפחתו, בין כותלי בית הספר ועם חבריו, ולבדוק מה נורמלי ומה מקובל ביחס לכל אלה.
ישנם כמה סימנים לבעיות נפשיות אצל ילדים שיכולים להדליק נורה אדומה. להלן מספר דוגמאות של בעיות נפשיות: ילדים יכולים להיות עם הפרעות חרדה שמתבטאות בפחדים ובתחושות אימה לגבי דברים שונים בחייהם. להפרעות אלה יכולות להיות השלכות גופניות כגון זיעה, קצב לב מהיר ועצבנות יתר.
הפרעה נוספת ששייכת לבעיות נפשיות היא הפרעת התנהגות שמגיעה מגורמים כמו מתחים אישיים, מצבי לחץ, בעיות בתוך המשפחה, שינויי מצב רוח ועוד. כל הדברים האלה יכולים לגרום להתנהגות חריגה ולא מקובלת. הילד עלול לגלות סימני אלימות, זעם, מרדנות וחוצפה יתרה.
הפרעת התנהגות היא תופעה שידועה בקרב ילדים לא מעטים. במידה ולא מטפלים בבעיה בהקדם האפשרי, הילד עלול לפתח הפרעות התנהגות חמורות יותר בהמשך חייו. סימנים להפרעות התנהגות אצל ילדים יכולים לבוא לידי ביטוי בדפוסי התנהגות תוקפניים, נטיות לשקר, הפרת זכויות של ילדים או של אנשים אחרים, נטייה לאיים על אחרים (ילדים ומבוגרים כאחד), נטייה ליוזמות של מריבות אלימות, הילדים נוטים להפר נורמות חברתיות של בני גילם, הפרת כללים של הבית ושל מסגרות חינוכיות, התנהגות ונדליסטית וכדומה.
בעיה נוספת, פחות נפוצה מבעיות נפשיות אחרות היא סכיזופרניה – מחלת נפש חמורה ביותר שפוגעת בחולה עצמו בצורה קשה. במרבית המקרים סכיזופרניה מתגלה אצל ילדים החל מגיל 13, אולם לעתים נדירות ובמקרים חמורים, היא מתגלה גם בגיל צעיר יותר.
הסימנים שיכולים להעיד על התפתחות של המחלה או על קיומה הם תוקפנות ועוינות, רגרסיה חברתית, התנהגות חריגה ובלתי מאורגנת (במיוחד בתחומי הניקיון והאכילה), בעיות בדיבור, הפחתה בדיבור, השטחת הרגשות, ירידה במוטיבציה לכל פעילות, תנועתיות חריגה ובלתי מאורגנת, הפרעות בחשיבה (מחשבות שווא והזיות), אי יכולת לשלוט בדחפים ועוד.
בעיות שמיעה אצל ילדים
כמה ימים לאחר שהתינוק נולד נערכת בדיקת שמיעה בבית החולים. גם אם תוצאות הבדיקה היו טובות כדאי לעקוב אחרי התפתחות השמיעה שלו.
ישנם סימנים אחדים שיכולים להעיד על בעיות שמיעה בשנה הראשונה לחיי התינוק: הוא לא מגיב ולא קופץ למשמע רעשים חזקים, הוא לא מזהה את קולות הוריו, הוא לא מסובב את ראשו או את עיניו לכיוון שממנו מגיע הקול, הוא לא מחקה קולות אחרים והוא מתקשה בהבעת מילים בקול.
כשהתינוק הופך לפעוט, החל מגיל שנה, ישנם סימנים נוספים לבעיות שמיעה: הדיבור הוא דל או שהפעוט כלל לא מדבר, לעתים קרובות הוא לא מסב את תשומת לבו לדברים, אין יכולת תגובה לשיחות ברמה של דיבור, התשובות שניתנות לא קשורות לנושא השיחה, שמיעת טלוויזיה בקול רם מדי וגילויי קשיים בלימודים בשלבי הילדות .
בעיות ראייה אצל ילדים
בעיות ראייה אינן קלות לזיהוי בקרב תינוקות וילדים בגיל הרך מכיוון שהם לא מודעים לעובדה שקיימת בעיה ולכן הם לא מתלוננים. הורים שהם עצמם בעלי בעיות ראייה כמו קוצר ראייה או רוחק ראייה חייבים לגלות ערנות גבוהה במיוחד לילדיהם מכיוון שבעיות אלו עוברות בתורשה פעמים רבות.
הסימנים לבעיות ראייה אצל ילדים יכולים להיות כיווץ העיניים כדי למקד את הראייה, מצמוץ רב של העיניים, שפשוף העיניים פעמים רבות, סגירת עין אחת, כיווץ השרירים בפנים, קירוב חפצים ואוכל אל העיניים באופן חריג, חוסר התמקדות במבטים של אחרים, התקלות בחפצים ונפילות, והתקרבות פיזית אל מסך הטלוויזיה בעת הצפייה.
כשהילד כבר גדול מספיק כדי לומר את מה שמפריע לו, הוא מתלונן שהוא לא רואה דברים שרחוקים ממנו כמו את הלוח שבכיתה.
בעיות נוספות
ישנן בעיות נוספות מיני רבות שעשויות להתגלות אצל ילדים. אחת הבעיות הנפוצות היא הפרעת קשב וריכוז וניתן לגלות אותה באמצעות הסימנים הבאים: קושי בביצוע מטלות, הילד לא קשוב בעת שמדברים אתו, קשיים בארגון פעילויות, חוסר ריכוז בשיעורים פרונטליים, הסחות דעת בגלל גירויים חיצוניים ועוד.
סוג נוסף של הפרעה הוא אוטיזם – ליקוי התפתחותי חמור ביותר אשר גורם לפגיעה בתפקוד החברתי, בהתנהגות וביכולת התקשורת של הילד עם הסובבים אותו.
הגורם לאוטיזם אינו ידוע וזוהי הפרעה שלא ניתנת לזיהוי במהלך ההיריון. הסימנים לאוטיזם יכולים להיות אי יצירת קשרים עם ילדים, חוסר רצון בקבלת נחמה כשהילד נמצא במצוקה מסוימת, הילד מעדיף לשחק לבד ולא בקבוצה, חוסר רצון לשתף אחרים בחוויות, הילד לא מודע לזולתו, הילד לא מתקשר ברמה הבלתי מילולית, התחלה מאוחרת של דיבור או חוסר דיבור, הילד לא מסוגל לנהל שיחה, הילד לא משחק במשחקי דמיון, הילד משתמש בשפה ייחודית לו שחריגה מהמקובל, ביצוע טקסים בתדירות גבוהה, חזרה על תנועתיות וכדומה.