תזונת ילדים בגיל הרך

תזונת ילדים בגיל הרךכל אמא לילדים קטנים מכירה את אינסוף השאלות שמתעוררות סביב נושאים של אוכל בשנים הראשונות לחייו של הילד.

בחודשים הראשונים, נמשך העיסוק שהתחיל עוד בתקופת ההריון, במשקלו של התינוק – האם עלה במשקל "יפה"? האם יש מקום לדאגה? השאלות במה להאכיל, מתי, איך, מה בריא ומה לא, איזה ממתקים בריאים ואיזה פחות? כל אלה מעסיקות הורים במשך שנים רבות.

מספר ההמלצות לגבי תזונה של ילדים בגיל הרך שווה, פחות או יותר, למספר האנשים העובדים בתחום. גישות רבות, המלצות ועמדות שונות, הם מנת חלקן של אמהות שמחפשות מידע "אמין ואובייקטיבי" שיענה על שאלותיהן.

בהמשך, נתייחס לתחומים העיקריים הקשורים לתזונה של ילדים בגיל הרך, ונפרוס גם את העמדות העיקריות ביחס לכל אחד.

תזונה עד גיל חצי שנה

בשלב חיים זה אין הרבה מחלוקת – כיום ברור מעבר לכל ספק כי חלב אם הוא התזונה המתאימה והבריאה ביותר לתינוק. חלב אם מספק לתינוק את כל צרכיו, ואין סיבה להוסיף כל תוסף (אפילו לא מים).

ההנקה מהווה גם חיזוק של ההתקשרות הטבעית בין האם לתינוק, מחזקת את המערכת החיסונית, ומאפשרת עליה תקינה במשקל. יחד עם זאת, לא כל האמהות יכולות או מעוניינות להניק. תחליפי החלב של היום מכילים את רב המרכיבים החשובים הדרושים לתזונת התינוק, וגם תינוקות שאינם יונקים מתפתחים היטב.

מגיל 4-6 חודשים

המלצת משרד הבריאות כיום היא להתחיל בטעימת מזון מוצק בגיל 4 חודשים, ולהחליף ארוחות חלב במזון אחר מגיל 6 חודשים. כאן קיים ויכוח עד איזה גיל כדאי להמשיך בהנקה.

חלק מהמומחים ממליצים להפסיק את ההנקה בסביבות גיל שנה, וישנם כאלה שתומכים בהמשך ההנקה זמן ממושך ככל הניתן, אפילו עד גיל שנתיים- שלוש.

מה נותנים לאכול?

למרות שכל מומחה ימליץ על תפריט שונה במקצת, יסכימו כולם שחשוב לספק לילד את כל צרכיו התזונתיים, ולהגיש לו מזון מגוון ועשיר.

חשוב לכלול מזונות עשירים בברזל, בויטמינים ובמינרלים הדרושים לתינוק על מנת להתפתח, לגדול, לעלות במשקל, ולאפשר למערכות גופו תפקוד אופטימלי. החשיפה למזון צריכה להיות הדרגתית, בעיקר כדי לאפשר למערכת העיכול להתרגל למזונות שונים, וגם כדי לאתר אלרגיות ורגישויות של הילד במידה וקיימות.

בעבר היתה הפרדה משמעותית בין סוגי מזונות שונים. כיום, המלצת משרד הבריאות נוגעת רק לדחיית החשיפה למוצרי חלב עד גיל 10 חודשים (יש הטוענים שהמלצה זו מקורה בניסיון לעודד הנקה), וכן דחיית החשיפה לדבש עד לגיל שנה (לפני כן חסר לילדים האנזים שמפרק את הדבש, והתגובה עשויה להיות קשה).

כמה לאכול?

על אריזות מזון התינוקות מופיעה בדרך כלל המלצה לכמות על פי גיל הילד. למרות המלצות אלה יכולות לעזור, בדרך כלל כדאי פשוט לסמוך על התינוק.

ילדים קטנים יודעים בדיוק כמה הם צריכים לאכול, מה עושה להם טוב, ומתי כדאי להם להפסיק. רב הבעיות נגרמות דווקא שההורים מוטרדים ומנסים לגרום לילד לאכול יותר (או פחות).

בניגוד למבוגרים, ילדים אוכלים "נכון בממוצע". כלומר, יתכן שבארוחה אחת הילד יאכל מעט מאוד, אך בארוחה שלאחריה הוא ישלים, ויאכל כמות גדולה יותר. לא צריך לדאוג מהנדנדה הזו שהיא טבעית ובריאה. עד גיל שנה בערך, ילדים אוכלים כ-6 פעמים ביום.

לאחר מכן, הילדים מסתגלים לאט לאט לדפוסי האכילה של המשפחה, אוכלים 3 ארוחות עיקריות ביום, וארוחות ביניים קלות יותר.

איך להגיש את האוכל?

הנקודה החשובה ביותר היא בטיחות – לא להגיש לילדים מזון שעלול לגרום להם לחנק, ולהימנע לחלוטין ממאכלים כמו בוטנים, אגוזים, פופקורן וכדומה.

מאכלים קשים רצוי לרסק (יש הממליצים לבשל על מנת לרכך, ואחרים יטענו שזה מוציא את הבריאות מהפרי), ופירות עגולים רצוי לחתוך לרוחב.