רשלנות רפואית בבעיות התפתחותיות אצל ילדים

רשלנות רפואיתלרופאים ולמטפלים במקצועות הפרא-רפואיים יש תפקיד חשוב ומשמעותי ביותר בטיפול בילדים בכלל, ובילדים הסובלים מבעיות התפתחותיות שונות בפרט. ההורים חייבים להיות עם האצבע על הדופק, לסמוך על הרופאים והמטפלים, וגם לעקוב אחר הטיפול, לבדוק ולשאול שאלות, כדי למנוע מצב של טעויות או רשלנויות. כאשר רשלנות מתרחשת, כדאי שנדע להבחין בכך, ונדע את זכויותינו.

מהי רשלנות רפואית?

המונח "רשלנות רפואית" הוא מונח משפטי בבסיסו, והוא נובע מאחד הסעיפים בחוק הנזיקין. החוק אינו מבחין בין ילדים ומבוגרים, ובין ילדים בריאים בדרך כלל לבין ילדים עם בעיות התפתחותיות. החוק למעשה מדבר על הנדרש מרופאים (וממטפלים אחרים) בבואם לטפל בכל אדם. רשלנות רפואית יכולה לנבוע משלושה משגים:

1. חובת הזהירות: הכלל הראשון של הרופא הוא לא לגרום נזק. הרופא צריך לשקול את התערבויותיו והמלצותיו בזהירות רבה, כדי לא להחמיר את המצב של הילד.

2. רשלנות בפעולה: כאשר הרופא מבצע פעולה כלשהי, עליו להיות מוכשר בה כראוי, ולעשות אותה בצורה טובה. כאשר הרופא מבצע פעולה בצורה רשלנית ובכך גורם לנזק, זוהי רשלנות רפואית.

3. טיפול רשלני: כאשר הרופא בוחר בהליכים או התערבויות שאינן סבירות, אינן מתאימות, או לא מציע טיפולים אחרים שידועים כיעילים. כאן ההשוואה היא ל"רופא הסביר"- האם רופא סביר היה בוחר בדרכי טיפול מתאימות יותר ממה שנבחר על ידי הרופא המטפל?

רשלנות רפואית כלפי ילדים עם בעיות התפתחותיות

כאשר מדובר בטיפול בילדים, עומדים בפני הרופאים והמטפלים אתגרים נוספים שלא מאפיינים טיפול במבוגרים בדרך כלל. ראשית, הילדים לא תמיד משתפים פעולה עם דרישות הרופאים. הילדים גם לא תמיד נותנים פידבק טוב מספיק על יעילות הטיפול. הרופא צריך להשקיע מאמץ רב יותר על מנת להתאים את הטיפול לילדים ולבני המשפחה שצריכים ליישמו. כאשר מדובר בבעיות התפתחותיות, לא תמיד האבחנה של הילד ברורה מהרגע הראשון, ועל הרופא לדעת לזהות ממה הילד סובל, ולהתאים התערבות נכונה לצרכיו. אבחנה לא נכונה עלולה להוות רשלנות, משום שהיא גוררת טיפול לא מתאים. הרבה מהטענות על רשלנות רפואית אצל ילדים עם עיכובים התפתחותיים מקורם במתן טיפול תרופתי שאינו מתאים לילד, אינו מוביל לשיפור במקרה הטוב, וגורם לנזקים נוספים במקרה הרע.

הרבה ממקרי הרשלנות בקרב ילדים עם בעיות התפתחותיות נובעות מאי-אבחון. לעיתים ההורים הם אלה שמבחינים בעיכוב כלשהו בהתפתחות הילד, ואילו הרופא עלול להיות לא קשוב, לזלזל בתחושות ההורים, וכך, לעיתים, לפספס היבטים חשובים, שמונעים מן הילד קבלת טיפול בשלב מוקדם יותר.

יש לציין, שלעיתים הבעיות ההתפתחותיות נובעות מרשלנות רפואית, כמו למשל תקלות במהלך הלידה (חוסר חמצן לעובר וכד'), או אפילו משגיאות מהותיות במעקב אחר התפתחות ההיריון.

מתי זה לא רשלנות רפואית?

חשוב לציין, שלא כל שגיאה של רופא, עיכוב באבחון או טיפול שלא הועיל הם רשלנות רפואית. מהרופא לא נדרש לדעת הכל, הוא צריך לנהוג באופן סביר. אם רופא נתן לילד טיפול המקובל במצבו, אך מסיבה כלשהי הטיפול לא הועיל או גרם נזק, יהיה קשה להאשימו ברשלנות, משום שזהו הטיפול המקובל.

מה עושים אם חושדים ברשלנות רפואית?

אם להורים או למטפלים אחרים, נראה כי ילדם קיבל טיפול לא הולם לצרכיו, טיפול פוגע או רשלני, כדאי קודם כל להתייעץ עם אנשי מקצוע נוספים על מנת לקבל הערכה למצבו של הילד, ולהתאים לו טיפול מתקן ומועיל כמה שיותר. ניתן להתייעץ עם עו"ד צחי גרוסמן באתר blinds.org.il בנוסף, עומדת בפני ההורים הזכות להגיש תביעה אזרחית נגד הרופא המתרשל. הגשת התביעה נעשית בדרך כלל באמצעות עורכי דין המומחים בתחום.