הנזק שעלול להיגרם לילדים בגלל סמארטפונים

למה לא לחשוף תינוקות לסמארטפוןמיד לאחר הלידה ועד גיל שלוש שנים, המוח האנושי מתפתח בקצב מהיר ביותר וכל שינוי שמתרחש במוח, עשוי להיות בעל השפעה רחוקת טווח.

תקופה זו היא תקופה קריטית להתפתחות התקינה שכן במהלכה מתפתחים מבנים מוחיים מסוימים בתגובה לגירויים. כאשר המבנים במערכת העצבים המרכזית לא מקבלים את הגירויים הרלוונטיים, הם עלולים להתנוון או לא להתפתח כלל והדבר עלול לגרום לנזק בלתי הפיך.

לרוע המזל, נראה כי החשיפה המוגברת למסכים גורמת לכך שאינטראקציות רבות ביותר הנחוצות להתפתחות התקינה של הילד נמנעות ממנו.

לפי גורם בכיר באגודת הפסיכולוגים הבריטית, הורים שחושפים את ילדיהם למסכים, למעשה מונעים מהם את האפשרות לבנות את הבסיס ההכרחי להבנת העולם. באופן פרדוקסלי, דווקא ההיכרות המוקדמת עם המסכים, מונעת מהילד לפתח את כל היכולות שההורים כל כך רוצים להשיג באמצעות המסכים. הכוונה היא למשל ליכולת ריכוז, היכולת לקרוא אנשים, הגדלת אוצר המילים, יכולת קשב, תשומת לב ועוד.

האם הסכנה אכן גדולה כל כך?

חשוב מאוד להבין כי כתוצאה מהחשיפה לכמות הגירויים העצומה ולעובדה שהילד נחשף לגירויים רבים במקביל, מתפתח סוג מסוים של חשיבה הנקרא חשיבה מבוזרת. מדובר בצורת חשיבה המהווה את ההפך הגמור מריכוז, שפשוט לא מאפשרת לילד להתמקד ולהעמיק בדבר אחד בלבד. למעשה החשיפה המוקדמת למסכים מעודדת סוג מחשבה המתאפיין ביכולת שטחית ומוגבלת מאוד לעבד מידע.

יתרה מזאת, המסכים פוגעים במידה רבה מאוד ביכולת הדמיון של הילדים שכן בניגוד למצב שבו ההורה מקריא לילדו סיפור והילד נדרש לעבד את הקול למילים ולבנות בראש תמונה שלמה, פעילות הדורשת מאמץ מוחי, המסך מאכיל את הילד בכפית ומספק לו את כל המידע מבלי שהוא דורש ממנו להשקיע מאמץ כלל.

כתוצאה מכל זה, המוח של הילד מתרגל לצורה עצלנית במיוחד של עיבוד מידע ובעקבות זאת כל עיבוד של מידע מעט מורכב הופך למשימה מורכבת מאין כמוה. בסופו של דבר ניתנת באופן קבוע עדיפות לעיבוד מידע שלא דורש משאבים מוחיים וכתוצאה מכך האזורים המוחיים הרלוונטיים לא מופעלים ולא מתפתחים כראוי.

הקצב שבו מתפתחת הטכנולוגיה בימינו מהיר יותר מהקצב שבו המוח האנושי מתפתח. למעשה המוח האנושי של האדם המודרני פשוט לא מותאם להצפה המסיבית הזו של הגירויים.

אי לכך, האזורים המוחיים האמונים על עיבוד המידע צריכים לפתח יכולות להתמודדות עם עודף הגירויים אך ההתמודדות לא מותאמת להתפתחות הנורמטיבית התקינה שלנו. המענה להתמודדות הדרושה מהילד קשור להתפתחות של קשיי שליטה עצמית, קשיי ויסות רגשי והתנהגותי, קשיי קשב וריכוז וכמובן שגם קשיי לימוד.

אלו הן רק חלק מהסיבות בגינן ארגון רופאי הילדים האמריקאי פרסם לאחרונה המלצה רשמית שלא לחשוף ילדים עד גיל שנתיים למסכים, ללא שום קשר לתכנים שעל המסכים.

פגיעה ביכולות החברתיות

עוד נמצא כי צפייה ממושכת במסך עשויה לעכב במידה רבה את ההתפתחות של האונות הקדמיות ואף לפגוע ביכולת לשלוט בהתנהגות החברתית. בין היתר האונות הקדמיות אחראיות לפירוש ולהבנה של אינטראקציות חברתיות, חשובות לצורך תחושת האמפתיה, להבנה של רמזים לא מילוליים ועוד.

האינטראקציה היומיומית שלנו מבוססת ברובה על תקשורת שאינה מילולית. הכוונה היא למשל למחוות גופניות, טון דיבור, שפת גוף, קשר עין ועוד. ללא יכולת לפרש את הרמזים הבלתי מילוליים, לא נוכל להבין לעומק את כוונתו של זה העומד מולנו.

ההתפתחות של האונות הפרונטליות תלויה כמובן בגירויים סביבתיים הולמים או במילים אחרות, תלויה בכמות האינטראקציות הבינאישיות ובטיבן. אי לכך, ילד שלא ייחשף למספיק אינטראקציות בינאישיות במהלך שנות הילדות, עלול לסבול מנזק בלתי הפיך במישור החברתי והבין אישי.

נזקים נוספים שחשוב להכיר

לסיום נציין כי ילד שמבלה שעות ארוכות מול מסך המגע, מתרגל לאינטראקציה שבה כל אלמנט ואלמנט נתון לשליטתו המלאה שכן באפשרותו לכוון את עוצמת הקול, להריץ את הסרטון קדימה או לבצע כל פעולה שעולה על דעתו תוך הפעלת מאמץ מינימאלי.

כמו כן, חשיפה ממושכת למסכים תורמת ליצירת תודעה שבה אין שום צורך להתחשב באחרים או בהעדפותיו של אדם אחר. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו כל אינטראקציה המחייבת התאמה עצמית לדרישות הסביבה הופכת לקשה ביותר ולמתסכלת בצורה בלתי רגילה.

ראו גם:

עיצוב התנהגותי