פחד מנטישה

פחד מנטישה בהתפתחות הילדכשילדים גדלים עם אובדן כרוני, ללא הגנה פסיכולוגית או פיזית, הם חווים ומבטאים פחד מדהים מנטישה. אי קבלת ההגנה הפסיכולוגית או הגופנית הנדרשת להם, שווה לנטישה.

בנוסף, החיים עם חוויות נטישה חוזרות ונשנות יוצרות בושה רעילה, הנובעת מהמסר הכואב המשתמע מנטישה: "אתה לא חשוב, אתה לא בעל ערך". זהו כאב ממנו הילדים צריכים להירפא.

חלק מהילדים חווים נטישה שהיא בעיקר פיזית, המתרחשת כשהתנאים הפיזיים הדרושים לשגשוג הוחלפו באמצעות העדר פיקוח הולם; העדר אספקה מספקת של תזונה וארוחות; ביגוד שאינו מתאים, דיור, חום או מחסה; והתעללות פיזית או מינית.

ביטחון הילד: תלות מוחלטת בהורים

כשילדים אינם בטוחים שהוריהם תמיד ידאגו להם וישמרו עליהם, הם גדלים להאמין שהעולם הוא מקום שאינו בטוח, כי לא ניתן לסמוך על אנשים, וכי הם אינם ראויים לתשומת לב חיובית וטיפול הולם.

נטישה רגשית מתרחשת כשההורים אינם מספקים את התנאים הרגשיים ואת הסביבה הרגשית הדרושים להתפתחות בריאה של הילד. נטישה רגשית מוגדרת כמצב המתרחש כשהילד צריך להסתיר חלק ממי שהוא על מנת להתקבל, או לא להידחות.

השפעת נטישה על התפתחות הילד

כשילד מבין שעליו להסתיר חלק מעצמו, החשיבה אותה הוא מסגל היא:

זה לא בסדר לטעות – הילד מאמין שייחשף לעונשים חמורים אם יתנהג באופן שאינו הולם או אם לא ישיג ציונים משביעי רצון בלימודים.

זה לא בסדר להפגין רגשות" – הילד שומע מההורים באופן בלתי פוסק שרגשותיו אינם נכונים. למשל "אין לך מה לבכות, ואם לא תפסיק לבכות, אני באמת אתן לך סיבה לבכות", "זה לא ממש כואב", "אין לך מה לכעוס".

הצרכים אינם חשובים – כשהורים מתנהגים באופן המשדר לילד את המסר שהצרכים של כולם חשובים יותר מהצרכים שלו, הוא מתרגם את המסר לנטישה.

זה לא בסדר להצליח – הצלחות הילד אינן זוכות להכרה, וההורים נוטים במקרים רבים לזלזל בהישגיו.

סוגי נטישה הפוגעים בהתפתחות הילד

התנהגויות אחרות של נטישה מתרחשות במצבים הבאים:

ילדים אינם מסוגלים לעמוד בציפיות הוריהם – במקרים רבים, ציפיות אלו הן בלתי מציאותיות ואינן מתאימות לגיל.

ילדים אחראים להתנהגות אנשים אחרים – כשההורים נכשלים, הם נוטים באופן עקבי להאשים את הילדים בכישלונותיהם.

הסתייגויות מהילדים – התנהגות זו מכוונת לכל ההוויה של הילדים או לזהותם, ולא להתנהגות מסוימת, כגון לשדר לילד את המסר שהוא חסר ערך כשאינו מכין את שיעורי הבית, או שלעולם לא יהיה אתלט טוב, היות והחמיץ את התוצאה הסופית של משחק ספורטיבי.

נטישה כהצבת גבולות מעוותים

במקרים רבים, נטישה נושאת אופי של גבולות מעוותים, מבולבלים או שאינם מוגדרים, כגון:

כשההורים אינם מתייחסים אל הילדים כישות נפרדת – ואינם מציבים להם גבולות ברורים.

כשהורים מצפים מילדיהם להיות בבואה של עצמם – ההורים אינם מאפשרים לילדים להתפתח בקצב ובאופן המתאים להם, ומצפים מהם להתנהג ולהתפתח בדיוק כמוהם.

כשההורים אינם מוכנים לקחת אחריות על רגשותיהם, מחשבותיהם והתנהגויותיהם – אך מצפים מהילדים לקחת את האחריות.

כשהורים מגדלים ילדים כחברים ללא הבחנה בין הורה לילד – במצב זה, הילד נכשל להבין את ערך הסמכות ההורית והתפתחותו התקינה נפגעת.

נטישה וגבולות מעוותים

כשילדים מפתחים את חוש הערך שלהם בהתאם לחוויות ילדות אלו, חוש הערך שלהם מתעוות, ומהווה את הבסיס לאמונה באי ההתאמה שלהם, וזוהי הסיבה העיקרית לתחושת הבושה שלהם. חוויות נטישה והפרות גבולות, בשום אופן אינם כתב אישום על טובתו המולדת של הילד ועל ערכו. התנהגויות אלו חושפות את החשיבה הלקויה, את האמונות השגויות ואת ההתנהגויות הלקויות של ההורים שפגעו בו.

ובכל זאת, הפצעים פוגעים עמוק בלבם ובמוחם הצעירים, והם חשים את הכאב האמיתי. את הסיבות לפציעה נפשית יש להבין ולקבל על מנת שיוכלו להחלים. עד שזה יקרה, הכאב יישאר איתם, ויהפוך לכוח מניע בחייהם הבוגרים.