מהו עיכוב התפתחותי?

עיכוב התפתחותימרגע לידתנו, ניתן להעריך פחות או יותר את השלבים ההתפתחותיים שנעבור. ילד נולד בלי יכולות בכלל, מלבד מספר אינסטינקטיים מולדיים הכרחיים להישרדותו (כמו רפלקס המציצה).

לאט לאט, ובאופן טבעי לחלוטין, מבלי שאף אחד ילמד אותו, רוכש הילד מיומנויות כמו התהפכות, ישיבה, הליכה, ציור, גזירה, דיבור, הבנה הסקת מסקנות ועוד ועוד.

התפתחויות אלה, בתחום המוטורי, הקוגניטיבי, הרגשי, והחברתי, קורות בדרך כלל בתוך טווח גילאים ידוע ומוכר מראש. למרות שישנן חריגות לכאן או לכן מטווח הגילאים הצפוי, ואין סיבה לדאגה בשל כך, לעיתים החריגה היא קיצונית, וגורמת לפיגור ברכישה של מיומנויות נוספות. למקרים אלה מתייחסים כאל עיכוב התפתחותי.

סוגים של עיכוב התפתחותי

כאמור, העיכוב ההתפתחותי יכול להתבטא בכל אחד מהתחומים בהם בני אדם מתפתחים באופן טבעי – מוטורי, קוגניטיבי, חברתי, ורגשי. לעיתים רואים עיכוב התפתחותי ביותר מתחום אחד.

1. עיכוב בהתפתחות מוטורית: מתבטא בעיכוב בהתפתחות של פעולות הדורשות הפעלה של השרירים, השלד, ומערכות התיאום בין האיברים השונים (בין ידיים, עין-יד וכד'). העיכוב יכול להיות במוטוריקה הגסה (פעולות של שרירים ואיברים גדולים, כגון התהפכות, הליכה, קפיצה, וכד'), במוטוריקה העדינה (פעולות של כפות הידיים והאצבעות), או בשניהם.

עיכוב בהתפתחות מוטורית עשוי להתבטא בחולשת שרירים, לקות ביציבה או בשיווי המשקל, סירבול יתר, אי ויסות של טונוס השריר, אי-מציאת יד דומיננטית, קושי בכתיבה ובפעולות אחרות של כף היד, יכולת ציור נמוכה וכד'.

2. עיכוב בהתפתחות שפתית: ילדים שמאחרים לדבר, או שמתקשים ברכישת השפה. חלק מהילדים לא מצליחים לבטא מילים היטב, ואחרים מתקשים לחבר מילים למשפטים קצרים וארוכים. עיכוב בהתפתחות שפתית עשוי להיות סמן להפרעה רחבה יותר, כגון אוטיזם, אך לעיתים מדובר בעיכוב ספציפי בתחום זה.

3. עיכוב בהתפתחות רגשית: תינוקות לא מצופים להבין את רגשותיהם ואת רגשות הזולת, אך כשהילד גדל הוא מצופה להצליח לבטא את תחושותיו שלו, ובהמשך גם להבין ולהתחשב ברגשותיהם של אחרים. ילדים עם עיכוב בהתפתחות הרגשית עשויים להמשיך להתנהג כפי שצפוי מתינוקות צעירים. הם לא מצליחים ליצור מערכות יחסים, הם ממשיכים לשחק לבד ולא מחפשים את המשחק החברתי, הם לא מבטאים היטב את רגשותיהם, ונוטים להתעלם מרגשות האחר.

גורמים לעיכוב התפתחותי

עיכוב התפתחותי עשוי לנבוע ממספר גורמים. ראשית, יכול להיות שמדובר רק בעיכוב – כלומר, הילד יפתח את היכולות באופן תקין, אך בשלב מאוחר יותר של התפתחותו.

זאת בשל נתונים של הילד, או משהו שקשור בסביבה. במקרים אחרים, העיכוב הוא פרמננטי, ונובע מלקות מסוימת. לעתים זוהי לקות למידה, לקות תקשורת, פגיעה פיזיולוגית, שיתוק או תסמונת כלשהי, תזונה לקויה, פגות או סיבוך רפואי, שמביאים לעיכוב ההתפתחותי.

גם סביבה שאינה מטפחת, ואינה מאפשרת לילד את הגירויים להם הוא זקוק יכולה לגרום לעיכוב בהתפתחות.

אבחון וטיפול

חשוב מאוד לאבחן עיכוב התפתחותי, על מנת לתמוך בילד ולאפשר לו את כל התנאים על מנת לרכוש בצורה הטובה ביותר האפשרית עבורו את היכולות איתן הוא מתקשה.

רבים מהעיכובים ההתפתחותיים מתגלים אצל רופא הילדים או בטיפת חלב, כחלק מהמעקב השגרתי שעורכים לכל הילדים. עיכובים אחרים מתגלים על ידי הורים, גננות ומורות שרואים את העיכוב בהשוואה לילדים אחרים בני אותו גיל.

חשוב לקבל חוות דעת מאיש מקצוע בכל פעם שיש חשד לעיכוב התפתחותי. לעיתים נדרש אבחון מוטורי, פסיכולוגי או דידקטי על מנת לאתר את הקושי.

הטיפול נעשה על ידי איש מקצוע המתאים לסוג הקושי של הילד. פסיכולוג, פיזיותרפיסט, מטפל באמנות, מרפא בעיסוק וקלינאי תקשורת הם אנשי המקצוע העיקריים שעוסקים בעיכובים התפתחותיים.

כאשר ניתן מענה מתאים לילד, בהתאם לקושי ולמקורו, יש סיכוי לשפר את תפקודו של הילד, ולהובילו להדבקת הפערים או לפחות לתפקוד טוב יותר ביחס למצבו הכללי.