אילו מסגרות חינוך מיוחד קיימות?

מסגרות חינוך מיוחדלא כל הילדים מתפתחים באותו אופן, ולילדים בעלי ליקויים שונים בהתפתחות עשויים להיות צרכים שונים ומגוונים. הצרכים המיוחדים מופיעים מיד עם האבחון של ליקוי התפתחותי כזה או אחר, והם כוללים היבטים רבים מחיי היום יום של הילד ושל משפחתו.

גם בהקשר של מסגרות חינוכיות, יש להתאים לילדים עם בעיות התפתחותיות וצרכים מיוחדים, מסגרות של חינוך מיוחד.

חוק החינוך המיוחד

החוק מכיר בצרכים המיוחדים של ילדים עם בעיות התפתחותיות ואחרות, ומסדיר את התאמת המסגרות לצורכי הילד. חוק החינוך המיוחד התקבל בשנת 1988, והוא מתייחס לילדים החל מגיל 3 ועד לגיל 21.

מעבר לטווח הגילאים הזה, האחריות לחינוך ולהסדרת תנאיהם של התינוקות או הבוגרים היא על משרד הרווחה.

מי זכאי לשיבוץ במסגרת של חינוך מיוחד?

כדי להבטיח שרק ילדים הזקוקים לתמיכה מיוחדת של החינוך המיוחד יכנסו למסגרות המתאימות להם, על הילדים לעבור ועדת השמה, שתפקידה להעריך ולהחליט לגבי מסגרת החינוך המיוחד המתאימה לילד.

ועדת ההשמה מעיינת במסמכים המוגשים אליה על ידי אנשי מקצוע מתחומים שונים- פסיכולוגים קליניים וחינוכיים, רופאים, מרפאים בעיסוק ועוד.

בדרך כלל נערך גם מפגש עם הילד ועם משפחתו, על מנת לשמוע על הצרכים והרצונות של המשפחה, ואז נקבעת מסגרת החינוך המיוחד המתאימה לילד.

איזה סוגי מסגרות יש?

מסגרות של חינוך מיוחד הן מסגרות מגוונות, המותאמות למגוון של ליקויים ובעיות התפתחותיות ואחרות שילדים עשויים לסבול מהם.

לדוגמא, ישנן מסגרות המותאמות לילדים על הרצף האוטיסטי, לילדים ברמות שונות של פיגור, מסגרות לבעלי לקויות חושיות כגון עיוורים או חרשים, מסגרות לבעלי הפרעות התנהגותיות או רגשיות, לבעלי נכויות פיזיות או עיכובים התפתחותיים פיזיים (מסרות אלה מתקיימות מהגן ועד כיתה א') ועיכובים התפתחותיים שפתיים (מסגרות אלה מתקיימות עד כיתה ג').

איך מתנהלת הלמידה בחינוך המיוחד?

חשוב לזכור כל הזמן, שצרכים של ילדים בעלי לקויות שונות, שונים מאוד זה מזה, ולכן על כל מסגרת להתאים את תוכנית ואופן הלימוד לסוג הלקות, לאיפיונים של הילדים הספציפיים במסגרת מסויימת, וכן לילדים המסויימים שנמצאים ברגע נתון במסגרת.

משרד החינוך, האגף לחינוך מיוחד, מתווה את הבסיס, וכל בית ספר מתאים את התוכנית לילדים השוהים בו. למעשה, לכל ילד במערכת מותאמת תוכנית אישית (הנקראת תל"א). התוכנית הזו נבנית על ידי אנשי המקצוע הרלוונטיים בבית הספר, מקבלת אישור מהאגף לחינוך מיוחד, ומוצגת בפני ההורים.

בכיתה של חינוך מיוחד יש מעט ילדים, ואין מדובר בהכרח בילדים בני אותו גיל. בדרך כלל כיתה מורכבת מילדים משני שנתונים, ובאישורים של הפיקוח על החינוך המיוחד, יכולה כיתה להכיל גם ילדים משלושה או ארבעה שנתונים שונים.

זכויות בחינוך המיוחד

החוק מכיר גם בחשיבות של מסגרת החינוך המיוחד אצל ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכלל והפרעות התפתחותיות בפרט, מעבר לחשיבות החינוך הפורמאלי לכל ילד.

לכן, במסגרות החינוך המיוחד יום הלימודים בדרך כלל ארוך יותר, וכולל גם מערכת של הזנה (כלומר, הילדים אוכלים במסגרת בית הספר).

כמו כן, לוח החופשות במסגרות החינוך המיוחד שונה, והחופשות בו קצרות יותר (על מנת לקיים עבודה רציפה עם הילדים הזקוקים לתמיכה התפתחותית או אחרת).

הצוות המקצועי

מסגרות החינוך המיוחד כוללות בדרך כלל צוות רב מקצועי שיכול לתת מענה לצרכים השונים של הילדים השוהים בהן. חלק מהמורים עברו הכשרה מיוחדת לחינוך מיוחד, המסגרת כוללת מדריכים, מטפלים בתנועה, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, ועוד- הכל על פי אופי בית הספר והצרכים של הילדים הלומדים בו.