התמודדות עם לקויות למידה בגיל ההתבגרות

התמודדות עם לקויות למידה בגיל ההתבגרותגיל ההתבגרות הוא גיל שחלים בו כל מיני שינויים. ראשית, כמובן, השינויים הגופניים שמתחילים להפוך את הילד לנער ואת הילדה לנערה.

שנית, רצונם של המתבגרים להפוך לבוגרים ועצמאיים, לגבש לעצמם זהות אישית ייחודית ונפרדת מהוריהם ומשפחתם.

לשינויים אלה השלכות נפשיות ופסיכולוגיות עמוקות על נערים, מה שהופך את גיל ההתבגרות לגיל מסובך, מלא סערות, משברים ומשימות התפתחותיות שצריך לצלוח.

אך דווקא אחד הדברים שלא משתנים בגיל ההתבגרות, הוא לקויות הלמידה שילדים סובלים מהם. ילד שאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז, דיסלקציה, דיסקלקוליה, דיסגרפיה או כל לקות למידה אחרת, סביר להניח שיאלץ להמשיך להתמודד עימה גם בגיל ההתבגרות.

חלק מההתמודדויות דומות, וחלק מההתמודדויות מקבלות ערך מיוחד עם הגיעו של הילד לגיל ההתבגרות.

התמודדויות אופייניות לגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות, כאמור, הוא גיל בו הילדים מתחילים לרכוש עצמאות ונפרדות ממשפחתם. התהליך כולל התקרבות יתרה לקבוצת השווים (כלומר, נערים בני גילם), תוך התרחקות מההורים והמשפחה (ההתרחקות עשויה להיות שקטה או סוערת, במה שמכונה "מרד נעורים"). לשני תהליכים מקבילים אלה ישנה השפעה על ההתמודדות עם לקות הלמידה.

ראשית, הנער מנסה להשתחרר מהתלות בהוריו ואף למרוד בהם. אצל נערים הסובלים מלקות למידה עשוי לקבל המרד אופי הקשור בקושי הלימודי.

נער שמתקשה בבית הספר, יתכן וימרוד בניסיונם של הוריו לעזור לו ולקדם אותו. הוא יוותר, הוא יסרב לקבל עזרה, ולעיתים אפילו יסרב להודות בקושי.

ההסתברות שלקות למידה תגרום להפסקת לימודים כללית או חלקית עולה בגיל ההתבגרות, בו סירוב ללמוד הוא גם התמודדות (בעייתית) עם לקות הלמידה, וגם דרך להתנגד להורים.

שנית, ההתקרבות לקבוצת השווים עשויה להשפיע בשתי דרכים על ההתמודדות עם לקויות הלמידה. אפשרות אחת היא התעוררות של תחושות אשמה ובושה של הנער, שמתחיל להשוות את עצמו בעוצמה הולכת וגוברת לחבריו. ילד שידע שקשה לו בלימודים, או שיש לו קושי בתחום מסויים, מקבל עזרה בקלות גדולה יותר מאשר נער, אשר מרגיש שהוא עומד להשוואה ולשיפוט.

נערים רבים מתביישים בקשיים שלהם, נמנעים מלחשוף אותם בעיני חבריהם, וכך עולה הסיכוי שיתקשו לקבל עזרה, ויכשלו יותר ויותר.

אפשרות אחרת היא שקבוצת השווים תהפוך לאלטרנטיבה להתמודדות שסביבת המבוגרים דורשת עם הקשיים הלימודיים. התחברות לקבוצת חברים שאינה מעריכה לימודים, ושאינה דורשת הישגים אקדמיים עשוייה להיות פתרון זמין לקשיי הלמידה.

למרות האמור, חשוב לזכור, שברב המקרים לקויות הלמידה הן פשוט עוד התמודדות שהילד לוקח איתו לגיל ההתבגרות. עם תמיכה והתייחסות נכונה לקשיים, גם נערים עם לקויות למידה מסוגלים להשלים את שלב ההתפתחות המסעיר הזה, ואפילו בהצלחה אקדמית.

התייחסויות מיוחדות למתבגרים עם לקויות למידה

על ההורים והמורים להיות מודעים לרגישות הגוברת של נערים בגיל ההתבגרות, ולהציע את עזרתם ותמיכתם בהתייחס ללקויות הלמידה בצורה המותאמת לנער.

ילדים צעירים נוטים לקבל תכתיבים של מבוגרים – ללכת לשיעור עזר, לבצע מטלות נוספות וכו'. אצל מתבגרים כדאי מאוד לערב את הנער בתוכנית המקצועית המותאמת לו על מנת להתמודד עם לקות הלמידה שלו.

בנוסף, יש להתייחס לאלמנטים מציאותיים, כגון הקלות והטבות שמתבגרים יכולים לקבל עקב לקותם. יש לזכור שלמרות שהמתבגרים "חושבים שהם גדולים" יש להכווין אותם וללוותם בפנייה לאבחונים מתאימים, הגשת בקשות להקלות בלימודים וכד'.

והכי חשוב – יש להיות קשובים ואמפתיים לצרכים ולרצונות של הנער ולכבדם. יש לאפשר לנער לבחור האם לחשוף את לקות הלמידה או לשמרה בסוד, האם להתמודד איתה בכל הכלים או לוותר מעט.