אפשר לקרוא לזה לחץ, או חרדות, או ציפיות גדולות מידי. ללא קשר למונח המדויק, התוצאה היא אותה תוצאה: ילדים מפתחים בקלות חרדות ממצבים שונים. זה מתחיל כשהם נכנסים לגן, מתגבר כשהם משחקים במשחקים תחרותיים, ובהמשך הלחץ הופך את חדוות הלמידה בבית הספר, לחרדת המאבק להצטיין, או חרדות הקשורות לקשרים חברתיים. אם מצבים אלו אינם מטופלים, הם משפיעים על ההתפתחות התקינה ובהמשך גם על החיים הבוגרים.
חרדות אלו עלולות להיות מכריעות, ולהציב ילדים בעמדת תחושה שהם פשוט אינם מצליחים להשתלב. הם אינם מקבלים תחושת תמיכה, וחשים שאינם יכולים לבטא את עצמם, ואינם מסוגלים להגיע להישגים. כל אלו בונים מתח.
מתח ומצוקה
פסיכולוגים של התפתחות ילדים סבורים שמתח לכשעצמו אינו תכונה שלילית, שכן אין אדם שאינו חי ללא לחץ. אתגרים מובילים ללמידת דברים חדשים ושומרים על התפקוד המוחי. אך אם הלחץ הופך לחרדה ומפריע באופן ממשי על ההתפתחות התקינה של הילד, הוא הופך לבעיה, אשר עשויה לעיתים לשתק.
ההבחנה בין לחץ נורמלי לבין חרדה אמיתית היא הקו הדק עליו צריכים הורים לתת את הדעת. מצד אחד, ילד זקוק לגבולות הדרכה התואמים את גילו. מצד שני, לעיתים קרובות הורים מסרבים להניח לתהליך הלמידה ההתפתחותית של ילד למצות את עצמו.
אין צורך להפעיל לחץ לשכנע ילדים לבצע משימות. יש להסתמך על המניעים הפנימיים שלהם, ובמקום להעניק להם ציונים על כל פעולה, יש לעודד אותם להיות גאים בעצמם. ובמיוחד יש להקפיד שלא להציב סטנדרטים גבוהים לילדים, כשההורים עצמם אינם מקפידים עליהם.
השפעות חרדה על ילדים
חרדה פירושה השפעות שונות בגילאים שונים ומתבטאת באופנים שונים:
בגיל בית הספר היסודי – בגיל זה ילדים עדיין אינם בקיאים באופן מלא בכל הקשור לשליטה עצמית. הם עדיין אינם מטפחים מיומנויות חברתיות, אינם יודעים כיצד להתמודד עם תוקפנות, וכיצד לשלוט בדחפים וברגשות. אם ההורים והמורים אינם מתייחסים להיבטים אלו כאל אבני דרך התפתחותיות נורמאליות, הם עלולים לפתח אצל הילד מקורות לחרדה.
פחדים וסיוטים – כשילד מתלונן לעיתים תכופות מידי על כאבים פיזיים, הורים צריכים להתייחס לכך כאל משהו שהוא מעבר למחלה פיזית. הילד מעדיף להימנע ממשהו, וזוהי דרכו לנסות להתמודד עם החרדה.
מניע וטיפול בחרדות בילדים
אם התפתחות הילד מושפעת מחרדות, חיוני לפנות לסיוע מקצועי של פסיכולוג או פסיכיאטר ילדים, במקביל לנקיטה בצעדי מניעה הנחשבים למפתח להתמודדות. חשוב לבצע טיפול בחרדות מהר ככל האפשר ולא לדחות את הבעיה ולחשוב כי זה יעבור לילד.
בילוי זמן איכות עם הילדים – ילדים זקוקים לסביבה ביתית יציבה הגורמת להם להרגיש אהובים, מוגנים ובטוחים.
תקשורת – יש לתקשר באמת עם הילדים, ולא רק לדבר איתם. כשהם מתפרעים, מומלץ לנסות להבין את המניעים להתנהגותם ולא לנקוט באמצעי ענישה אוטומטיים. תקשורת בריאה פירושה אף לסייע לילדים ללמוד מטעויותיהם.
הקשבה לילד – הכרה בצרכי הילד היא תהליך ארוך טווח המשפיע על התפתחותם, והורים יכולים וחייבם ללמוד לקבל שהתפתחות תקינה מתאפשרת באמצעות הענקת אהבה, תמיכה, נוכחות מתמדת והעברת המסר החשוב ביותר שהם שם עבור הילד, ומוכנים לתמוך בו בכל מצב.
שגרה בריאה – מסייעת להקלת חרדה. יש להקפיד על הרגלי אכילה קבועים ובריאים, שינה בשעות קבועות, ורחצה והקפדה על היגיינה. הרגלים אלו יסייעו לילדים ללמוד ולפתח הרגלי שגרה בריאים בעצמם, מה שיוביל למניעת התפתחות חרדה. מפגשים משפחתיים חשובים קבועים אף הם, כמו גם עמידה בלוחות זמנים. אך צעד המניעה החשוב ביותר הוא להעניק לילדים את ההזדמנות לבטא את עצמם, כך שיוכלו לשחרר את רגשותיהם, ולא לאגור לחצים המובילים לחרדות.
כשמסייעים לילדים לפתור את בעיותיהם בעצמם, הם מסגלים ביטחון עצמי ביכולותיהם. אם הם מתרגלים לצפות לעונשים, הם מפתחים חרדות. קיים איזון בין קביעת גבולות, פתיחות לתקשורת וענישה. גבולות שונים מעונשים, הצבת גבולות חיונית להתפתחות הילד, אך עונש המופעל באופן אוטומטי נובע מחוסר הכרת ההורים את החרדה בה נמצאים הילדים.