התפתחות חברתית בגיל הרך

התפתחות חברתית בגיל הרך"לא טוב היות האדם לבדו"  אומר הפסוק הידוע, ואכן בני האדם ידועים בתור יצורים חברתיים. אנחנו מהווים חלק מתוך מארג חברתי, מושפעים מהחברה ומשפיעים עליה.

מצב הרוח, הדימוי העצמי, תפיסת העצמי ורגשות נוספים מושפעים מיכולתנו להיות חלק מתוך החברה ולהסתגל לה.

כשתינוק נולד הוא הכל חוץ מייצור חברתי. התינוק "גר בתוך עצמו". הוא קשוב רק לצרכים שלו, ואין לו מודעות כלל לקיומם של גופים מחוצה לו.

הוא דורש את סיפוק צרכיו באופן מהיר ויעיל. אך לאחר כמה חודשים, מתחילים ניצניה של תקשורת בינאישית, שמאוחר יותר הופכת להתפתחות חברתית של ממש.

מגע ראשון עם הסביבה

הקשר הסביבתי הראשון של התינוק מופיע בגיל חודש בערך, עם החיוכים הראשונים. חיוך הוא דרך אינטראקציה מיידית שהתינוק לומד תוך מספר שבועות לעשות בה שימוש, לקרב אליו אנשים ולגרום להם להישאר לצידו.

בחודשים שלאחר מכן מצטרף הצחוק, קולות המלמול, ויצירת קשר עין. למרות שלכאורה מדובר במגע מינימלי, מהווה התחלה זו נקודה משמעותית ביותר בתחילת ההתפתחות החברתית של הילד. זהו השלב בו הילד לומד לבנות יחסי אמון עם האחר, הוא חש את הביטחון, וכן מתחיל ללמוד על יכולתו לשלוט ולהשפיע בתוך יחסים בינאישיים.

יחסים חברתיים בגיל 1-3

למרות חשיבות הסביבה והקשרים הבינאישיים, עדיין לוקח זמן לצאת לגמרי מגבולות עצמו, ולפתח מודעות חברתית. עד גיל שלוש בערך, חשיבתו של התינוק עדיין אגוצנטרית מאוד (לא מדובר באגואיזם, אלא בחוסר יכולת של התינוק לראות את העולם מנקודת מבטם של אחרים. הוא תופס את עצמו כמרכז העולם, וזו תפיסה נורמאלית בגיל זה).

ילדים בגילאים אלה נהנים מחברתם של אנשים, מחפשים את מרכז ההתרחשות- אך בכל זאת משחקים לבדם, או באופן מדוייק יותר- משחקים זה לצד זה.

מרבית האינטראקציות הן סביב רכוש (בדרך כלל חוטפים אחד לשני). גם למשחק "זה לצד זה" חשיבות בהתפתחות החברתית, שכן הילדים מתחילים לאט לאט לרכוש הבנה לגבי הכללים החברתיים, מה מותר ומה אסור, וצופים לעיתים זה במשחקו של זה.

יחסים חברתיים בגיל 3-5

סביב גיל 3 (כמובן עם חריגות לכאן או לכאן), משחקם של הילדים הופך לחברתי יותר ויותר. במקום לשחק זה לצד זה, הם מתחילים לשחק זה עם זה.

הילדים לומדים לשתף אחד את השני במשחקיהם ובחפציהם. לשפה חשיבות גדולה ביכולת מתפתחת זו, משום שהילדים חולקים זה עם זה רעיונות, משחקי דמיון וכד'.

עם זאת, גם ילדים שלא מדברים באותה שפה מצליחים ברב המקרים לגשר על הדיבור, ולמצוא קו משחק משותף.

קשיים חברתיים

אצל רב הילדים התהליך החברתי בגיל הרך נעשה באופן טבעי, וללא התערבות חיצונית. ובכל זאת, כמובן, ישנם ילדים אצלם הפן החברתי מסובך יותר.

לעיתים מדובר פשוט באופי סגור ומתבודד יותר, תכונה שאותה יש לכבד. במקרים אחרים, קשיים בהסתגלות החברתית דורשים תשומת לב והתערבות מיוחדת.

קשיים חברתיים יכולים לנבוע ממגוון רחב של סיבות – קשיים אורגאניים, קשיים בבית, טראומה במשפחה או בגן, קושי של הגננות לתווך בין הצרכים של הילדים השונים בגן ועוד.

השלכות של התפתחות חברתית על המשך החיים

רכישת יכולות חברתיות בגיל הרך היא משמעותית ביותר בהמשך חייו של הילד. זהו השלב בו לומדים לחלוק, לעמוד על עקרונות, לשוחח ועוד.

יחד עם זאת, היכולות החברתיות של הילדים ממשיכות להתפתח ולהשתכלל, ואופיין עשוי להשתנות עם התפתחותו של הילד. ילדים שמתקשים להשתלב בגיל הגן עשויים להיות חברתיים ביותר לכשיגדלו מעט, ולהפך.