הפרעות אכילה בבני נוער – מהם הסוגים וכיצד הכי נכון לטפל במצב?

הפרעת איכלה בבני נוער: מה עושים?

הפרעת איכלה בבני נוער: מה עושים?

הפרעות אכילה הן תופעה נפוצה בקרב ילדים והיא מתרחשת יותר בקרב נערות מאשר נערים, אך משפיעה על שני המינים. ומידי שנה, אלפי בני נוער מפתחים אותן, או בעיות משקל, אכילה או דימוי גוף.

הפרעות אלו הן מעבר להתנסויות בדיאטה כדי לרדת במשקל. הן נחשבות להתנהגות אכילה קיצונית, והדיאטה הופכת בהדרגה למגבילה יותר עד שהילד או הילדה אינם נפגשים יותר עם חברים, היות והם סבורים כי חשוב יותר לצאת לריצה על מנת לסלק את הקלוריות של החטיף אותו אכלו קודם.

הפרעות האכילה הנפוצות ביותר הן אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה, הנקראות בדרך כלל פשוט אנורקסיה ובולימיה. אך הפרעות אחרות הקשורות לתזונה, כגון אכילה מוגזמת, הפרעות עם דימוי גוף ופוביות מזון, הופכות להיות נפוצות יותר ויותר.

אנורקסיה – אבדן התיאבון

לבני נוער הסובלים מאנורקסיה קיים פחד אמיתי מפני עלייה במשקל, והשקפה מעווותת על גודל גופם וצורתם. כתוצאה מכך, הם אינם מסוגלים לשמור על משקל גוף תקין. הם מגבילים את צריכת המזון שלהם באמצעות דיאטה נוקשה, צום או פעילות גופנית מוגזמת. הם כמעט ואינם אוכלים כלל, והכמות הקטנה של המזון אותו הם אוכלים, הופכת אצלם לאובססיה.

ילדים אחרים הסובלים מאנורקסיה עשויים להתחיל תהליך של אכילה מוגזמת והקאה. כלומר, הם אוכלים הרבה ואז מנסים להיפטר מהקלוריות באמצעות הקאה כפויה, תוך שימוש בחומרים משלשלים, פעילות גופנית מוגזמת, או שילוב של פעולות אלו.

בולימיה

הפרעה זו דומה לאנורקסיה. היא מאופיינת בבולמוס אכילה ולאחר מכן ניסיון לפצות בשיטות קיצוניות, כגון הקאות כפויות או פעילות גופנית מוגזמת, על מנת למנוע עלייה במשקל. לאורך הזמן, צעדים אלו עלולים להיות מסוכנים, מבחינה פיזית ונפשית. הם עלולים אף להוביל להתנהגויות כפייתיות אותן קשה לעצור.

בני נוער עם בולימיה אוכלים כמות גדולה של מזון, לעיתים קרובות אוכל מהיר, בפעם אחת, ובדרך כלל בסתר. לעיתים הם אוכלים מזון שאינו מבושל או שעשוי עדיין להיות קפוא, או לאכול אוכל מפח האשפה. הם בדרך כלל חשים חוסר אונים בפני הניסין לעצור את האכילה המוגזמת ויכולים לעצור ברגע שהם מלאים מכדי לאכול יותר. רוב בני הנוער הסובלים מבולימיה "מטהרים" את גופם, לפחות על פי תפיסתם, באמצעות הקאות, ועשויים אף להשתמש בחומרים משלשלים או פעילות גופנית מוגזמת.

למרות שאנורקסיה ובולימיה הן הפרעות דומות, בני נוער הסובלים מאנורקסיה הם בדרך כלל דקים מאוד וסובלים מתת משקל, והסובלים מבולימיה עשויים להיות במשקל נורמאלי או בעלי משקל עודף.

הפרעת אכילה מוגזמת. הפרעה זו דומה לאנורקסיה ובולימיה בשל ההילולות הקבועות של מזון, למעלה משלוש פעמים בשבוע. אך בניגוד להפרעות האכילה האחרות, בני נוער עם הפרעה זו אינם מנסים "לפצות" את עצמם או את גופם באמצעות הקאת המזון. אנורקסיה, בולימיה, והפרעת בולמוסי אכילה כרוכים בדפוסי אכילה שאינם בריאים, אשר מתחילים בהדרגה ומתפתחים עד לנקודה בה לא ניתן לשלוט במצב.

סימני אנורקסיה ובולימיה

לעיתים, בני נוער הפרעות אלו, מתחילים רק בניסיון להפחית במשקל, או בתקווה להיכנס לכושר. אך הדחף לאכול פחות או "לטהר" את הגוף מתחיל להיות ממכר עד שקשה לעצור את התהליך. בני נוער הסובלים מאנורקסיה או בולימיה, חשים לעיתים קרובות פחד עז מהשמנה או שהם סבורים כי הם שמנים, גם כאשר אינם.

הסובלים מאנורקסיה עשויים לשקול את המזון לפני האכילה או לספור בכפייתיות את הקולריות של כל מרכיב. התנהגות זו נראית להם "נורמאלית" או "מגניבה", או שהם מבקשים שהסביבה תשאיר אותם לבד על מנת שיתעסקו בהפרעה שלהם ללא שיפוט.

לא ניתן לקבוע, מהתבוננות בלבד, אם הילד סובל מאנורקסיה או בולימיה, אך קיימים מספר סימנים אליהם יש לתת את הדעת, ואשר עשויים להצביע על ההפרעה.

התנהגות אנורקטית

  • הילד או הילדה רזים מאוד, חלשים או כחושים.
  • הם אובססיבים לגבי אכילה, מזון ושמירה על המשקל.
  • הם שוקלים את עצמם שוב ושוב.
  • סופרים בקפדנות כל חלק במזון.
  • אוכלים מזונות מסוימים בלבד, ונמנעים ממזונות כגון חלב, בשר, חיטה, סוכרים ופחמימות.
  • מבצעים פעילות גופנית מוגזמת.
  • חשים שמנים.
  • נסוגים מפעילויות חברתיות, במיוחד מפעילויות המשולבות בארוחות חגיגיות או המאופיינות באכילה.
  • נוטים להיות מדוכאים, רדומים, חסרי אנרגיה וסובלים הרבה מקור.

התנהגות בולימית. מאופיינת בתסמינים של פחד מפני עלייה במשקל; תירוצים ללכת לשירותים מיד לאחר הארוחה;  אכילת תזונה או מזונות דלי שומן בלבד, למעט בהילולות המזון; רכישה קבועה של משלשלים, משתנים או חוקנים; ונסיגה מפעילויות חברתיות, במיוחד מארוחות ופעילויות המשולבות עם מזון.

הגורמים להפרעות אכילה

בני נוער רבים המפתחים הפרעות אלו, סובלים מהן בדרך כלל בין הגילאים 13 ו-17, למרות שההפרעות עלולות להתפתח, או להימשך, גם שנים רבות לאחר גילאים אלו, ולהתבטא אף בקרב מבוגרים. התפתחות בני נוער כרוכה בשינויים רגשיים ופיסיים, לחצים בלימודים ומידה רבה יותר של לחץ חברתי.

למרות שקיימת תחושת עצמאות גדולה יותר במהלך שנות העשרה, בני נוער עלולים לחוש כי אינם בשליטה על החופש האישי שלהם, ולעיתים אף על גופם. זה עשוי להיות נכון במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות.

כאשר משלבים את הלחצים של הצורך להיראות כמו ידוענים, עם העובדה שהגוף גדל ומשתנה בגיל ההתבגרות, אין זה קשה להבין מדוע חלק מבני הנוער מפתחים דעה שלילית על עצמם. האידיאלים שלהם הם ידוענים וספורטאים המציגים גוף רזה, או לנערים, ספורטאים המציגים גוף אתלטי ושרירי. דימויים אלו אינם פופולאריים רק בפרסומות המוצגות במדיה ובמגזינים, אלא קיימים אף בבית הספר.

בני נוער רבים עם הפרעות אכילה עשויים אף להיות מדוכאים או חרדים, או שהם סובלים מבעיות נפשיות אחרות כגון הפרעות אובססיביות כפייתיות (OCD).

קיימות אף עדויות לכך שהפרעות אכילה עשויות לעבור במשפחה. למרות שחלק מהגורמים עשויים להיות גנטים, הם מתרחשים יותר כאשר ילד צופה בערכים וההתנהגויות של משפחתו לגבי מזון.