מהי דיסלקציה?

דיסלקציהדיסלקציה היא לקות למידה נפוצה יחסית הפוגעת בתהליכים הקשורים בכישורי שפה. בפועל, ניתן להבחין בה בעיקר במשימות לימודיות הדורשות שימוש בשפה, קריאה וכתיבה.

הקושי העיקרי בהתמודדות עם דיסלקציה הוא הפער בין יכולותיו האמיתיות של הילד (או המבוגר) מבחינה קוגניטיבית ושכלית, לבין יכולתו לממש את היכולות הללו ולבטאן.

סימפטומים של דיסלקציה

דיסלקציה היא לקות הלמידה הנפוצה ביותר, למרות שלעיתים אנשים סובלים מכמה סוגים של לקויות, וקשה להגדיר את גבולותיה של לקות מסויימת. באופן עקרוני, קשיים המתבטאים בשימוש בשפה ייוחסו לדיסלקציה.

למעשה, המאפיין הראשוני והמשמעותי של דיסלקציה קשור ליכולת הקריאה. ילדים עם דיסלקציה מתקשים ללמוד לקרוא, לזהות אותיות, ולחבר בין העיצורים, התנועות, הניקוד, והצלילים שהם מפיקים.

ילדי כיתה א' בדרך כלל הם מפגרים בחודשים רבים אחרי חבריהם לכיתה, ובמקרים קשים אין רכישה מלאה של היכולת לקרוא. פעמים רבות הקריאה (בקול רם) נשארת איטית ועם הרבה שגיאות.

גם כאשר נרכשת רמה סבירה של קריאה, התהליך אינו אוטומטי כפי שקורה אצל אנשים שאינם סובלים מדיסלקציה, כלומר הילד ממשיך לחבר אות לאות ומילה ולמילה ולא דוגם מילים ומשפטים כפי שעושים אחרים (בדומה לתחושה שקוראים מילים בשפה זרה).

מכיוון שהלימודים בבית הספר ובחברה בכלל נשענים במידה רבה על היכולת הבסיסית של קריאה, משפיעה הדיסלקציה בעקיפין גם על היבטים אחרים. כך למשל, ילדים ונערים הסובלים מדיסלקציה קוראים פחות ולכן הידע הכללי שלהם צר יותר, אוצר המילים מצומצם, והם נחשפים למעט מידע שמובא בשפה כתובה.

המאמץ והקשב שעל הילד להפנות לפעולה הטכנית של הקריאה משאיר מעט אנרגיה ומשאבים על מנת למקד את הקשב, ולהבין מה שקוראים, ולעשות מאמץ חשיבתי נוסף. לכן פעמים רבות רואים ירידה בציונים וביכולות בכל התחומים והמשימות הנדרשות בבית הספר.

הכישלונות החוזרים, יחד עם המאמץ הגדול, עשויים להשפיע גם ברמה החברתית והנפשית, ולהתבטא במגוון של קשיים רגשיים, שעשויים להוביל גם להפרעות התנהגות ולהפרעות חברתיות.

אבחון דיסלקציה

אבחון נכון הוא השלב הראשון בהענקת טיפול מתאים לילדים הסובלים מדיסלקציה. חשד ללקות למידה צריך להתעורר אצל הורים או אנשי חינוך (גננות ומורות) כאשר מבחינים בקשיים של הילד ובעיכוב ביחס לחבריו – הוא אינו משרבט אותיות, לא מזהה אותן, מבלבל בין צבעים וצורות, ובדרך כלל לא מראה עניין ספונטני במילה הכתובה.

במצבים אלה יש לשקול להפנות את הילד לאבחון דידקטי. אבחון זה נעשה על ידי אנשי מקצוע אשר מציבים בפני הילד מגוון של משימות וצופים הן בתוצרים והציונים, והן בתהליך העבודה, ומעריכים האם קיימים קשיים אורגניים. לפני האבחון הדידקטי מומלץ לשלול בעיות אחרות (כגון בעיות ראיה או שמיעה).

מידע מורחב בנושא אבחון דיסלקציה

השפעת הדיסלקציה על חיי הילד בהווה ובעתיד

דיסלקציה היא בהחלט התמודדות נוספת שעל ילדים לצלוח, ולעיתים הקשיים שהיא מערימה גדולים ומשמעותיים, ויחד עם זאת, חשוב לזכור שרב הילדים המתמודדים עם הלקות מצליחים למצוא פתרונות מלאים או חלקיים לקשיים, ולפלס את דרכם.

כאשר הקריאה היא משימה כה מסובכת, נאלצים הילדים (והמבוגרים סביבם) למצוא דרכים אחרות על מנת לרכוש ולבטא את הידע שלהם. בטיפול נכון, והתייחסות נכונה, הופכים הילדים לבוגרים בעלי תושייה ודרכים יצירתיות ללמידה והתמודדות בחיים.

טיפול בדיסלקציה

התנאי ההכרחי להתפתחות חיובית הוא השקעה מאמצים ומשאבים לסיוע והגשת עזרה לילדים ונערים הסובלים מדיסלקציה. חשוב להתאים את סביבת הלמידה לקשייו של הילד, והעניק לו שעות נוספות של למידה ותרגול.

יחד עם זאת, חשוב גם לזהות מתי הילד הגיע לקצה יכולתו, ולאפשר לו שימוש בעזרי למידה (כגון הקראה, הקלטת השיעורים ועוד).