האם ייתכן מצב של דיכאון בגיל הרך, ואיך הכי נכון לטפל בתופעה?

דיכאון בגיל הרךקשה לדמיין תינוק זעיר הסובל מדיכאון, אך למרות שמצב זה נדיר, חוקרים ציינו את הסימנים הקלאסיים לזיהוי דיכאון בגיל הרך, גם בקרב תינוקות מתחת לגיל חצי שנה. למרות שרוב האנשים מקשרים התרחשות דיכאון עם סדרת אירועי חיים שליליים, כיום ידוע שאפילו תינוקות בגילאי חצי שנה עשויים להציג את התסמינים.

תינוקות לאימהות מדוכאות נוטים במיוחד להפגין התנהגות דיכאונית, כגון חוסר היענות וחוסר מגע עם אחרים. חוסר העניין בסביבתם, הבעות פנים אומללות, להבדיל מבכי נורמאלי, ותנועות איטיות, הם הסימנים המעידים על תינוק הסובל מדיכאון, והם עשויים להופיע אף בקרב תינוקות שאין בסביבתם אנשים הסובלים מהמחלה.

בשלב זה, לא ידוע אם הדיכאון אותו חווים תינוקות אלו נובע מנטייה גנטית, או אם הוא תוצאה של מגע מוקדם עם הורה מדוכא. התופעה עשויה להיות שילוב של שני המצבים.

תסמיני לדיכאון בגיל הרך

במקרים בהם האם סובלת מדיכאון לאחר לידה, מומלץ ביותר להפריד למשך מספר ימים בשבוע בין האם לתינוק, כך ששניהם יוכלו להפיק תועלת ממגע עם אחרים. גישה זו חיונית להתפתחות החברתית והרגשית שלהם.

החל מהלידה ועד גיל שלוש, תסמיני דיכאון קליני מתבטאים בהיבטים הבאים:

  1. הבעה עצובה, או פנים חסרות הבעה.
  2. חוסר התעניינות בסביבה.
  3. בעיות האכלה.
  4. בעיות שינה.
  5. התפרצויות ועצבנות.
  6. עייפות מוגברת וחוסר עניין בפעילות.
  7. בעיות חרדה.

אבחון התפתחות רגשית

כדי לאבחן דיכאון בגיל הרך, רופאים בוחנים את איכות התפקוד הבין אישי של התינוק, ומעורבות התקשורת הישירה שלו עם האם. האבחון כולל מעקב אחר איכות המגעים בין האם לתינוק, משחק חופשי ומובנה בבית, וקבלת היסטוריה של דיכאון אחרי לידה אצל האם.

תינוקות המפגינים שיתוף רגשי מופחת, שיעור נמוך יותר של התנהגות אינטראקטיבית כוללת, הפחתה בריכוז, תגובות שליליות מוגברות, ונטייה לחוסר הפגנת גינונים חברתיים לאנשים זרים, מעידים על נוכחות דיכאון בגיל הרך.

האבחון מתמקד באיכות ההתנהגות של התינוק, אך יש לבצע את ההערכה בזהירות מסוימת, ולקבוע את הדיכאון רק כשהתסמינים מתרחשים באופן קבוע ולא בהתקפים אקראיים.

בנוסף נקבעת רמת הביטחון של התינוק ויכולת השליטה שלו בקצב התפתחותו. במקרים של תסמינים חמורים, נבדקת תגובת התינוק כשהוא מופרד מהאם ושוהה עם זרים. אם הוא מפגין מצוקה מופחתת כשהוא מופרד מאימו, תכנית הטיפול צריכה להתמקד באם.

התמודדות וטיפול בדיכאון בגיל הרך

יש להבין שכל התינוקות עשויים להפגין התנהגויות המעידות על דיכאון מסוים, בשלוש השנים הראשונות לחייהם, במיוחד אם הם סובלים ממחלה פיזית. אך כשתסמינים אלו מתרחשים ברצף במשך תקופת זמן ממושכת, כגון שלושה חודשים, יש לחשוד בדיכאון ולקבל בדיקה והתערבות רפואית ופסיכולוגית, על מנת לאשר את נוכחות הדיכאון או לאבחן נוכחות הפרעות פיזיות או פסיכולוגיות אחרות.

ייעוץ פסיכולוגי להורים ולבני משפחה אחרים, זמין להבנת הסיבות להתנהגות המדוכאת לכאורה אצל התינוק. הדיכאון עשוי להתרחש בשל מגוון סיבות, כגון דיכאון אחרי לידה אצל האם, מתח כרוני בבית, או הפרעה מצד אחים. סיבות אלו מטופלות באופן אידיאלי בשילוב עם סיוע של ההורים ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

חלק קטן מהרופאים דנים גם באפשרות לתת לתינוקות תרופות נוגדות דיכאון. טיפול זה תלוי בחומרת התסמינים והגדרת הדיכאון.

בנוסף, יש לקבוע במדויק את התרופה המתאימה ולרשום אותה לשימוש רק על ידי הורים עליהם ניתן לסמוך שיבצעו נכון את הוראות הטיפול. כך או אחרת, אין להתעלם מסימני דיכאון בגיל הרך, שכן הם עשויים להשפיע באופן משמעותי על התפתחות הזהות בגיל מאוחר יותר בחיים.

ראו גם:

דיכאון בגיל ההתבגרות