גמישות יתר אצל תינוקות – טוב או רע?

גמישות יתר אצל תינוקות

גמישות יתר אצל תינוקות

התפתחות מוטורית נאותה בקרב תינוקות בגילאים שונים מתוארת בספרות הרפואית באופנים שונים.

ההתפתחות כוללת תפקודים מגוונים שאמורים להתבצע במרווחי זמן מוגדרים, כגון הרמת הכתפיים, הרמת הראש והישענות על הידיים עד גיל שלושה חודשים, ישיבה והתהפכות עד גיל חצי שנה, הליכה תוך היאחזות ברהיטים, זחילה ואחיזה איתנה של חפצים עד גיל תשעה חודשים, משחק בכדור, עלייה נתמכת במדרגות, הליכה יציבה ואף ריצה, גם אם מקרטעת, בגיל שנתיים.

בדומה לתהליכים ביולוגיים אחרים, קצב ההתפתחות משתנה בין התינוקות ולכן אין לדאוג אם התינוק מקדים או מאחר את קצב התפתחותו, אך יש לתת את הדעת על מצב הנקרא 'התפתחות יתר', אשר עלולה להיות לא תקינה ולגרום לבעיות התפתחותיות שונות בעתיד.

השפעות התפתחות יתר אצל תינוקות

אורח חיים מתקדם ומודרני עשוי לשנות לעיתים את ההתפתחות התקינה של הילד, והשימוש בעזרים ובצעצועים המתקדמים מפתח מצד אחד את היכולות הקוגנטיביות של התינוק, אך מצד שני עלול לעכב את התפתחותו המוטורית.

על מנת לאבחן את המצב, הרופא בודק מצב של גמישות יתר באופן שיטתי באמצעות בדיקת טווח התנועה במספר מפרקים. הוא בודק, למשל, את יכולת התינוק להניע את אצבעות ידיו, ליישר את הברכיים והמרפקים, יכולת עמידה יציבה, יכולת להתכופף, ומאבחן אף מצב של גמישות יתר בקרסול.

מאפייני גמישות יתר אצל ילדים

ילדים שאובחנו עם מצב זה מציגים מאפיינים פיזיים של עיכוב התפתחותי מוטורי ונוטים לשבת במצב בו הירכיים מונחות על הרצפה בצידי הגוף, כפות הרגליים מונחות על הרצפה כאשר צידן הפנימי נוגע ברצפה, וברכיהם כפופות. חלקם עומדים או יושבים בתנוחה שמוטה כשהבטן בולטת לפנים והגב העליון עקם מעט.

מצב של גמישות יתר אינו חולף ככל שהתינוק מתפתח, אך הוא מצטמצם. במילים אחרות, ילדים מגלים גמישות יותר ממבוגרים, ולא קיימת דרך להפחית את גמישות היתר שלהם, אלא יש להבין את התופעה. כדרך התמודדות, מומלץ לטפל בחיזוק שרירים לשם הפחתת המאמץ הנדרש לתנועה תקינה.

חלק מהתינוקות שאובחנו בגמישות יתר, מפגינים בגיל ארבע בערך ליקויים נוספים הקשורים לתיאום טווח תנועה. הם "מפגרים" בהתפתחות מוטורית תקינה "על פי הספר" ותנועתם מאופיינת בהפלת חפצים, תנועות מסורבלות, קושי במשחקים, וקושי בביצוע פעולות הכרוכות במוטוריקה עדינה.

מאפיינים אלו עלולים להחמיר עם השנים ולהפריע למיומנויות אחרות של ריכוז, למידה, חיי חברה ויכולות תקשורת. בהמשך, עלול הילד למצוא עצמו מבודד מבחינה חברתית ולסבול מהפרעות התנהגותיות. על מנת להתמודד ולטפל במצב, מומלץ לטפל בו באופן מוקדם ככל הניתן.

הטיפול כרוך בריפוי בעיסוק ומפגשים עם מומחי שיפור תפקוד מוטורי, על מנת להשיב את התינוק לקצב ההתפתחות המוטורית התקין, מניעת התכווצויות שרירים, וחיזוק עמוד השדרה. הטיפולים עשויים להתאפיין בטיפולים התנהגותיים או בסיוע של עזרים פיסיים שונים לחיזוק הגוף.