תינוקות זקוקים לשינה, ואלוהים יודע שהוריהם זקוקים לכך אפילו יותר. אך לתינוקות יש רעיונות משלהם לגבי המיקום והזמן בו הם מוכנים לתפוס תנומה. בסופו של דבר, כל ההורים החדשים יצטרכו לענות על שאלות בסגנון: עריסה או מיטה משפחתית? להרגיע אותו או להניח לו לבכות? האם שיטת מומחיות מסוימת תעבוד גם אצלי?
מאמר זה מספק מספר פתרונות וסגנונות משתנים להירדמות תינוקות. אחרי הכול, כל תינוק הוא ייחודי, בדיוק כמו שהוריו ייחודיים. לכן מומלץ לנסות ולמצוא את השיטה המתאימה באופן אישי.
גישת התינוק במרכז
תינוק רגוע יותר כשהוא נמצא קורב פיסית לאימו ויודע שהיא שם לענות על צרכיו. הורים הנוקטים בגישה זו נוטים להאכיל את התינוק על פי דרישה, כלומר, בכל פעם בה הוא בוכה, ומניחים לו לישון במיטתם או במיטה צמודה למיטתם. הם מתמקדים בהפיכת המיטה למקום חיובי וטבעי שבו האימא יכולה להציע מזון או נוחות במהירות.
תינוק בן מספר חודשים זקוק לתזונה קבועה אחת למספר שעות במהלך כל שעות היממה, אם כי רוב התינוקות בגילאי שלושה חודשים מסוגלים לאכול אחת לפרקי זמן ארוכים יותר במהלך הלילה, ולעיתים מבקשים האכלה אחת לחמש או שש שעות.
בעוד שמספר הורים נוקטים בשיטות המעודדות מתיחות פרקי זמן ממושכים יותר של שנת הלילה, ההורים המעדיפים את גישת התינוק במרכז, מעדיפים להניח לשינה שלו להתבטא בקצב שלה ובאופן טבעי.
גישת התזמון
גישה זו מרגילה את התינוק לזמנים קבועים של אכילה, שעות ערות ושגרת שינה. הרעיון הוא לייצב את דפוסי הרעב שלו, ובכך לארגן מחזורי שינה של יותר שעות שינה בלילה. עד גיל חודשיים, תינוק בדרך כלל אוכל אחת לשעתיים וחצי או שלוש שעות, בכל שעות היממה.
עד גיל ארבעה חודשים, ניתן לשבור שגרה זו ולהפחית את מספר ההאכלות הליליות בהדרגה, כשמניחים לו לבכות בזמנים מסוימים ללא תגובה. יכולת זו של התינוק להחזיק מעמד זמן רב יותר בין ההאכלות מאפשרת תהליך למידה של שינה לאורך כל הלילה.
הנקה נפרדת מהשינה
מומלץ להאכיל את התינוק כשהוא מתעורר מהשינה, ושוב זמן קצר לאחר מכן, אם הוא עדיין ער ורעב. אך כשהוא מנומנם, מומלץ ללכת איתו או לנדנד אותו במקום להאכילו. בדרך זו, הוא מתחיל ללמוד להירדם ללא מוצץ.
שיטה זו ניתנת לביצוע רק כשהתינוק בן מספר חודשים ומתפתח כראוי מבחינה פיסית. אם התינוק ממשיך לבכות למרות שמרימים אותו ומנדנדים אותו, הוא כנראה רעב ועייף בו זמנית, ובמקרה זה יש להאכילו.
הנקודה היא לשבור בהדרגה את הקשר בין מציצת המוצץ, השד או הבקבוק לבין השינה. בסופו של דבר התינוק לומד להפריד בין אכילה לשינה ונרדם. אין צורך לדאוג שהוא נרדם רעב, שכן הוא מיידע על הצורך בהאכלה.
גישת הלוחש לתינוקות
גישה זו מלמדת תינוק לישון בתהליך פשוט. זוהי תכנית המתאימה לתינוקות בגילאי חצי שנה ומעלה, האוסרת על האכלה לילית, שינה עם בובות או צעצועים בעריסה, ומונעת חיבוקים, מגע כלשהו וקשר עין, ולמרות זאת התינוק לומד לקשר בין שינה לנוחות. על ההורים להיות מוכנים לדמעות התינוק וככל הנראה גם לדמעות שלהם עצמם.
גישה זו זהה לגישת ההרגעה העצמית, אך ההבדל הוא שהיא מתחילה בגיל מאוחר יותר והתינוק אינו זוכה לכל מגע או קשר עם הוריו ואינו מעסיק את עצמו עם בובות רכות, צעצועים או מוצץ, כך שהברירה היחידה הנותרת לו היא פשוט לישון.
גישת הרגעה עצמית. אין מבוגר שלא מתעורר מעת לעת במהלך הלילה, ולרוב שב לישון, זוהי מיומנות אותה תינוקות צריכים ללמוד. שיטת ההרגעה העצמית מתחילה כשהתינוק בן חודש וחצי, ומתחיל ללמוד להירדם ללא סיוע מהוריו. הוא מושכב לישון בעודו ער, ומבין שלא ירימו אותו על הידיים בכל פעם בה יבכה במהלך הלילה.
הנקה בשכיבה. שיטה זו עשויה לקחת שבוע עד לשליטה מלאה בהנקה, אך ניתן להיניק את התינוק בשכיבה כך שהאם יכולה לנמנם מעטי והתינוק מרגיש הרבה יותר נינוח. מומלץ להניח כריות מאחורי הברכיים וביניהן לשם תמיכה, ולהשכיב את התינוק על שמיכה מקופלת עד לגובה השד על מנת שלא יתאמץ להגיע אליו. תנוחה רגועה זו של האם והתינוק גורמת לו להירדם טוב יותר ולישון שינה איכותית.
כל השיטות הנזכרות עלולות לפגוע בהתפתחות התינוק?
אין תמימות דעים בנוגע ליעילותה של כל שיטה ושיטה ועד כמה היא משפיעה על התפתחות התינוק. בסופו של יום – האם אמורה להרגיש על פי האינטואציה שלה – האם לתינוק חוסן אישי והוא יהיה מסוגל לעבור לילות ללא התמיכה שלה וההפך – אם התינוק שברירי או נוטה לבכות יותר יכול להיות שהיא לא צריכה לנקוט בשיטה של הלוחשת לתינוקות למשל. יש האומרים כי שיטה זו גורמת לריחוק נפשי של הילד, מה שאמור להשפיע על התחושות כלפי ההורים המטפלים בעתיד. אולם, מבחינה התפתחותית-פיזית אין זה אמור להשפיע כלל.
לכן, כל הנכתב כאן הוא למידע בלבד, אין לראות בכתוב כאן כהמלצה לנקיטת פעולה או עמדה ויש לבחון לעומק את השיטות השונות ולהחליט מה הכי מתאים לכם.
ראו גם:
התפתחות תינוק מגיל 0 עד גיל שנה