בעיות בריאות הנפש בילדים

סימנים לבעיותהנפש הינה דבר מורכב ורגיש ביותר, במיוחד כאשר אנו מדברים על ילדים. בראייה פסיכולוגית, ניתן להתבונן בילד כאדם בשלבי התפתחות בדרך אל בגרות.

מבחינה זו, ככל שהילד צעיר יותר כך המרכיבים השונים בנפשו פחות מובנים, השליטה בהם פחות יציבה, ויכולת ההתמודדות שלו עם המופעים הרגשיים בעייתית יותר.

אך קיימת נקודת מבט נוספת להבנת נפש הילד, המאפשרת בחינת נפשו במובני גבולות. יש להבין שיכולת הילד להציב גבול אינה מובנת מאליה, והוא צריך לעבור דרך הסיפור המשפחתי ומערכות היחסים שבו כדי לכתוב את הגבולות בנפשו. במילים אחרות, נפשו מכילה את אותם מרכיבים ותחושות של אדם בוגר, למעט היכולת הלא-מובנת מאליה להציב גבול.

בריאות הנפש בילדים: היבטים גופניים-נפשיים

כשבוחנים בעיות הקשורות בבריאות הנפש של הילד, עוסקים בממד ההתנהגותי-גופני. הנחת היסוד היא שקיימת  התנהגות ופעילות גופנית נורמטיבית, וחריגות משמעותיות מהנורמה הזו מבטאות בעיה הקשורה לבריאות הנפשית של הילד. לכן מזוהות תופעות שונות כבעיות המפריעות לילד והתנהלותו, כגון קשת התופעות המכונה הפרעות קשב וריכוז.

מתוך ראייה זו, ניתן לזהות מצבים קלים או קשים של בעיות המקושרות עם הפרעות קשב וריכוז, כגון תזזיתיות ואי-מנוחה; חוסר יכולת להתרכז; התנתקות ושתיקה או דיבור ללא קשר לסיטואציה הנתונה; והתקפות אנרגיה ותנועות לא נשלטות.

מצבים נפשיים נלווים

בעיות נלוות למצבים נפשיים עשויים להיות קשורים להפרעת קשב וריכוז ברמה כזו או אחרת. בעיות מסוגים אחרים, אשר אינן קשורות דווקא בהפרעות קשר וריכוז, יכולות להופיע בתצורה של חרדה, פחדים, איבוד שליטה, איבוד זיכרון, בעיות בדיבור או בהבעה, הסתגרות וכדומה.

אם מדובר בתופעה פיזיולוגית הקשורה בתפקוד הכימי, למשל, של מערכת העצבים, טיפול תרופתי הוא התשובה הנכונה. אך לעתים לא נזהה גורם פיזיולוגי המעיד על תפקוד בעייתי, וייתכן שהבעיה נובעת ממצב אחר הקשור למרכיב נפשי. חשוב שלא למעוד לתמונה רפואית השוכחת שמדובר בילד בעל מבנה נפשי ספציפי.

התמודדות עם בעיות הקשורות בבריאות הנפש

חשוב להבין שאם מדובר בהיתכנות לבעיה פיזיולוגית-כימית, יש לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג. ככל שהבעיה יותר חמורה, כך סביר שמעורבות הפסיכיאטר רלוונטית. קיימים טיפולים תרופתיים יעילים אשר יכולים להקל רבות על מצבו של הילד, ולאפשר לו התמודדות בריאה יותר עם הסיטואציה הספציפית בה הוא נמצא.

חשוב למצוא פתרון שאינו מתפקד כפלסטר זמני. למשל כשקיימת בעיה נפשית מהותית, חוסר יכולת או חוסר תפקוד המציף בעיה עבור הילד, מדובר במצב מורכב. מצבים של תזזיתיות וחוסר מנוחה, למשל, בראייה אחת באמת יכולים להתקשר למה שמכונה הפרעת קשב וריכוז, ואז הטיפול יתמקד בהפרעה עצמה.

אבחון הילד כישות מורכבת

בראייה כזו, לא מדובר בהפרעה אשר יש לפתור אותה אלא באדם בעל רגשות, מחשבות, תהיות ולבטים, וכן מנעד נפשי שלם המכיל בתוכו – בין השאר – מה שנראה כלפי חוץ כהפרעה.

במילים פשוטות, חשוב כי הפתרון לא יהיה טיפול בהפרעה אלא טיפול בילד והאופן הייחודי שבו הוא מתייחס, מביע ומתמודד עם הבעיות הספציפיות לו.