בדיקת שמיעה פשוטה יכולה לפתור חשד לבעיות התפתחות שונות

התינוק לא מגיב לצלילים? לפני שחוששים מבעיית התפתחות - הולכים לבדיקת שמיעההחל משנת 2010, כל תינוק באשר הוא שנולד בבית חולים במדינת ישראל, עובר בדיקת שמיעה פשוטה שאינה פולשנית כבר ביממה השנייה לחייו, הנקראת "הדים קוכליאריים". במסגרת הבדיקה מצמידים לאוזנו של התינוק אוזנייה זעירה המשמיעה צלילים ובודקים האם תאי השיער הממוקמים באוזן הפנימית מגיבים לצלילים.

אם מתברר כי תאי השיער לא מגיבים באופן המצופה מהם, יש לערוך בדיקה חוזרת יום אחד אחרי ביצוע הבדיקה הראשונה. אם גם בבדיקה השנייה לא ניתן לזהות תגובה של תאי השיער, יש להמשיך בביצוע בדיקה הנקראת "ברה", המאפשרת לבחון את איכות ההולכה של הקול מעצב השמיעה הממוקם באוזן הפנימית, למוח.

גם בדיקת "ברה" היא בדיקה שאינה פולשנית אך בניגוד לבדיקת "הדים קוכליאריים", בדיקה זו יכולה גם לתת הערכה בנוגע למידת החומרה של הבעיה ולא רק בנוגע לעצם קיום הבעיה. במידת הצורך ניתן לערוך לתינוק בין גיל שלושה חודשים לחצי שנה בדיקת שמיעה התנהגותית שתפקידה לבחון את התגובה שלו לצלילים שונים המושמעים לו במהלך הבדיקה.

התפתחות תקינה עד גיל שנה

ישנם תינוקות רבים שנולדים עם שמיעה תקינה לחלוטין וכתוצאה מגורמים שונים מפתחים לקות שמיעה במהלך החודשים הראשונים לחייהם. בהתאם לכך, תינוק שעבר בהצלחה את בדיקת השמיעה הבסיסית המבוצעת בבית החולים, יכול לפתח ליקוי שמיעה כתוצאה ממחלה מטבולית, מחלה נגיפית, זיהום חיידקי באוזניים ועוד.

זוהי הסיבה לכך שההורים חייבים להיות ערניים לנושא ולשים לב לאורך הזמן האם התינוק מגיב לרעשים ולצלילים מסוימים והאם הוא מפיק קולות כראוי בשלבים מתקדמים יותר של ההתפתחות. למעשה כבר בחודשי החיים הראשונים, אמורים התינוקות להגיב לצלילים. כך לדוגמה הם אמורים להפנות את המבט שלהם בתגובה לרעש פתאומי וחזק, להתעורר משנתם או לנוע בשנתם בתגובה לרעשים חזקים ולהירגע כאשר משמיעים להם קולות או צלילים המוכרים להם.

בין גיל שישה חודשים לשנה אחת, בדרך כלל התינוקות מתחילים להפיק קולות באופן עצמאי ואפילו לייצר הברות ספציפיות במהלך המלמולים. בדרך כלל בגיל שנה התינוק כבר מסוגל לומר מילים בודדות ופשוטות כמו לדוגמה אבא או אימא.

מתי ואיך ניתן לטפל בבעיית שמיעה בתינוקות?

ליקוי שמיעה יכול לבוא לידי ביטוי באוזן אחת בלבד (ליקוי חד צדדי) או בשתי האוזניים (ליקוי דו צדדי) וכן בעוצמות צליל שונות: ירידה של 25-45 דציבל בשמיעה מוגדרת כלקות קלה, ירידה של 45-70 דציבל בשמיעה מוגדרת כלקות בינונית, ירידה של 70-90 דציבל מוגדרת כלקות חמורה ואילו ירידה של מעל תשעים דציבל מוגדרת כלקות עמוקה.

באופן עקרוני כאשר מאבחנים לקות שמיעה חד צדדית או קלה במהלך השבועות הראשונים לחיי התינוק, ניתן להסתפק במעקב בלבד ולחכות עם ההחלטה בנוגע להתחלת הטיפול לשיקום השמיעה עד הגיעו לגיל שנה. עם זאת, כשמדובר בלקות שמיעה דו צדדית בינונית ומעלה, מומלץ מאוד להתחיל לטפל בבעיה ללא דיחוי.

לפי הידוע לנו כיום, כשמדובר בבעיות שמיעה משמעותיות, ככל שהשיקום יתחיל מוקדם יותר, כך ניתן יהיה להשלים את הפערים ההתפתחותיים מהר יותר, להשתלב בצורה טובה יותר בחברה השומעת ולפתח כישורי שפה טובים יותר.

מאיזה גיל ניתן להרכיב לתינוק מכשיר שמיעה?

רבים לא יודעים זאת, אבל כיום ניתן להרכיב לתינוקות הסובלים מלקות שמיעה מכשירי שמיעה החל מגיל חודש אחד בלבד. יש לציין כי העבודה לא תמה עם הרכבת המכשיר שכן לאחר הרכבת המכשיר יש לשמור על מעקב רציף אחרי מצבו של התינוק על מנת לוודא שהוא מפיק תועלת מהמכשיר, כלומר שהמכשיר מאפשר לו לשמוע בצורה איכותית מספיק בשביל שיוכל לתקשר ולפתח שפה כמו כל ילד אחר.

אם מתגלה במהלך המעקב שמכשיר השמיעה לא מספיק בשביל לטפל בלקות החמורה ממנה סובל התינוק, נשקלת האפשרות להשתיל שתל קוכליארי או שתל שבלול, הניתן להשתלה החל מגיל שמונה חודשים.

ראו גם:

מהם הסימנים לבעיות התפתחותיות אצל הילד?