מהי תסמונת אספרגר?

תסמונת אספרגר אספרגר שייכת לקבוצת הלקויות ההתפתחותיות אשר נכללות תחת הגדרת "הקשת האוטיסטית". את התסמונת אפשר לאתר כבר בשלבי הילדות, בגילאים 6-7.

שלא כמו לילדים בעלי אוטיזם, אלה הסובלים מתסמונת אספרגר הם פחות כפייתיים בהתנהגותם, ישנן פחות חזרות במעשים השגרתיים היומיומיים, יש פחות הפרעות בדיבור ופחות קשיים במשחקי דמיון.

ברוב המקרים ילדים בעלי אספרגר הם כמו שאר הילדים מבחינת האינטליגנציה, ואף יכולים להיות בעלי אינטליגנציה גבוהה יותר.

ההתפתחות הקוגניטיבית שלהם לא מתעכבת, יכולת הזיכרון טובה, הם מבינים את הנקרא ויכולים לקלוט שפות ללא כל קושי.

אנשים בעלי תסמונת אספרגר הם עצמאיים לגמרי ביכולתם לנהל את אורח חייהם מבחינת סיפוק הצרכים הבסיסיים שלהם.

הלקות העיקרית של תסמונת אספרגר היא בקשיי התקשורת הבלתי מילולית של הילדים עם סביבתם, הם מתקשים להבין סיטואציות חברתיות שונות, הם קולטים הבעות פנים של אחרים בדרך לא שגרתית ולא מקובלת, והם מתקשים ליצור קשרים אינטימיים עם אנשים.

סימפטומים לתסמונת אספרגר

מכיוון שהדעות של אנשי המקצוע העוסקים בתחום האוטיזם אינן זהות, יהיו כאלה שיאבחנו ילדים בעלי תסמונת אספרגר ככאלה הסובלים מאוטיזם, ויהיו כאלה שיאבחנו במהרה כי מדובר באספרגר, בשל היות קווים ברורים מאוד שמבדילים בין שתי התופעות.

למרות הדברים האמורים, ניתן לאבחן סימפטומים אחדים שבמידה והם ישנם באופן בולט ובצורה מתמשכת, אזי אפשר לאבחן את הילד או את האדם הבוגר כבעל תסמונת אספרגר. כל זאת כמובן ניתן לקבוע אחרי ששללו אוטיזם, ליקויים התפתחותיים ואבחנות שונות אחרות.

הסימפטומים ניתנים לחלוקה לשלוש קטגוריות: האחת – קשיים ביצירת קשרים חברתיים ובתפקוד החברתי, השנייה – קשיים בתקשורת בין אישית וחברתית, והשלישית – התחום של פעילות שגרתית ותחומי עניין מועטים.

אבחון ודרכי טיפול

אבחון של תסמונת אספרגר נעשה באמצעות ריאיון קליני עם גורם מקצועי מומחה בתחום. הריאיון מתקיים עם המטופל ועם בני משפחתו הקרובים.

בעיקרו, האבחון מבוסס על שאלות ותשובות, אך אפשר להיעזר גם בשאלונים מסוגים שונים. הכול תלוי בגיל הילד או האדם המבוגר שמאובחן. בשנים האחרונות משתמשים גם בבדיקת EEG שמראה את הפעילות החשמלית במוח. דרך תוצאות הבדיקה אפשר לאתר הפרעות בפעילות המוחית אצל ילדים שנמצאים תחת ההגדרה של הקשת האוטיסטית.

אצל מחצית מהילדים האלה מאובחנת הפרעה חשמלית במוח. הבדיקה של המוח יכולה לאתר מחלות אחרות כמו אפילפסיה שדומה בחלק מהמקרים לתסמונת אספרגר.

ישנן דרכי טיפול מקובלות באספרגר, שלא תמיד הוכחו כמצליחות, אך עדיין ישנם הורים שבוחרים לעשותן. להלן הסבר על דרכי טיפול אחדות: דרך אחת היא שימוש בתרופות – ישנן תרופות שמורידות את הנטייה לבצע טקסי התנהגות ואת הנטייה לנוקשות וישנן תרופות המשפרות את תפקודי הקשב. עד היום לא נמצאה תרופה לתסמונת אספרגר אלא רק לסימפטומים שלה.

דרך טיפול נוספת היא טיפולים בכישורים השפתיים, שמרבית ההורים בוחרים לגשת אליה. דרך אחרת היא ניתוח התנהגות (Applied Behavior Analysis (ABA שבה נעשה פירוק ההתנהגות האנושית לגורמים ומלמדים את הילדים דרכים לביצוע כל חלק בנפרד באמצעות חיקוי, חיזוקים ותרגול רב, מה שיוצר התניה אצל הילדים.

דרך טיפול נוספת היא שימוש בלוחות זמנים בצורה חזותית שדרכה לוקחים את משימות השגרה היומיומיות והופכים אותן למשימות מובנות מבחינה הגיונית, מה שגורם לילדים להבין אותן טוב יותר.

אינטגרציה חושית היא דרך טיפול נוספת בתסמונת אספרגר ובה הילדים חווים מגוון רחב של תחושות וחומרים בסביבה בטוחה להם שבה הם מרגישים בטוחים מספיק. הטיפול נעשה בהדרגה והילדים נחשפים עם הזמן לעוד ועוד גירויים ולומדים להתמודד איתם בהצלחה.