מהו אוטיזם?

אוטיזםפעם היו מגדירים ילד הסובל מאוטיזם, כילד שנמצא בתוך בועת זכוכית. הוא נמצא בתוך עולם משלו, לא יוצר קשר עם העולם החיצוני.

למרות התאמתה של הגדרה זו בחלק מהמקרים, היום ידוע שאוטיזם הוא לא תמונה אחת. קיים רצף של הפרעות "על הספקטרום האוטיסטי".

המאפיין העיקרי של הפרעות אלה (שנקראו עד לא מזמן, עם יציאת הגרסה החדשה של המדריך הפסיכיאטרי האמריקאי, PDD – הפרעות התפתחות רחבות היקף), הוא לקות ביכולת לתקשורת ולאינטרקציה חברתית.

סימפטומים של אוטיזם

התסמינים שיתוארו להלן, מהווים את עיקר הסימפטומים שניתן לראות אצל ילדים ואנשים הסובלים מאוטיזם, אך אין הכרח שכל התסמינים יופיעו אצל כל אדם.

כמו כן, גם עוצמתם ומידת הפגיעה משתנה מאדם לאדם, על פי עומק ההפרעה.

1. לקות שפתית: הסובלים מאוטיזם מתקשים או שאינם יכולים לרכוש את הדרך הבסיסית ביותר לתקשורת בין אנשים, היכולת השפתית. באוטיזם עמוק, האדם לא רוכש שפה בכלל. ברמות שונות, רכישת השפה נעשית עד דרגה מסויימת, כשבדרך כלל הקושי הוא ברכישה של החלקים האבסטרקטיים של השפה (לומדים לזהות חפצים בשמם, אך מתקשים לשיים אלמנטים שאינם מוחשיים).

2. לקות הבעתית: הן בעקבות הלקוי השפתי, והן בעקבות לקויות נוספות, מתקשים הסובלים מאוטיזם להביע את עצמם, את רצונותיהם ואת תחושותיהם. כמו כן, מתקשים הילדים להבין את תחושותיהם ורצונותיהם של אחרים (בעגה מקצועית- העדר יכולת ל-theory of mind, לחשוב מה האחר חושב).

3. התנהגות סטריאוטיפית: הסובלים מאוטיזם נוטים להתנהגות חזרתית. הם עושים אותה פעולה חסרת משמעות שוב ושוב ושוב. לעיתים זו עשוייה להיות פעולה מסוכנת כגון הטחת הראש בקיר. לעיתים זוהי סתם פעולה מוזרה, או הפקת צליל משונה. ההתנהגות החזרתית כנראה יוצרת אצל הילדים איזושהי רגיעה פנימית. לכן, ילדים הסובלים מאוטיזם מתקשים מאוד עם שינויים בשגרה ובסדר היום שלהם.

4. רגישות למגע: ילדים על הרצף האוטיסטי בדרך כלל לא אוהבים שנוגעים בהם. הם רגישים לטקסטורות שונות, לא אוהבים להתלכלך, ונמנעים ממגע.

אבחון אוטיזם

באופן רשמי, לא מאבחנים אוטיזם לפני גיל 3. אך בפועל, ניתן לזהות מאפיינים ולחשוד באוטיזם כבר בגיל צעיר הרבה יותר.

ככל שהאוטיזם עמוק יותר, כך יש סיכוי להבחין בחריגות כבר בגיל צעיר. במקרים קלים יותר, האבחון עשוי להתעכב עד גיל מאוחר, משום שהילד מצליח לרכוש שפה ויכולת תקשורת, ורק מאוחר יותר מתגלים הקשיים שלו בהבנה החברתית וכדומה.

אצל תינוקות יעלה החשד לאוטיזם כאשר התינוק אינו ממלמל או שרכישת השפה שלו איטית מאוד. בנוסף, התינוק אינו יוצר קשר עין, אינו מגיב לסביבה, אינו מחייך או מגיב באופן בולט להוריו או לאנשים מוכרים אחרים, מתמקד בעיקר בחפצים ולא באנשים, ונראה אדיש לזרים.

לאחר מספר שנים, ניתן לראות גם חוסר תגובה למחוות גופניות, קושי בשליטה ברגשות המתבטא בתגובות תוקפניות או בתסכול רב.

בכל מקרה, אין בדיקה שיכולה לאושש או להפריך קיום של הפרעה על הרצף האוטיסטי. בכל גיל, צופים אנשי מקצוע בהתנהגותו, דפוסי התגובות ויכולותיו של הילד, ובאמצעות שאלונים מובנים בוחנים האם הילד מתאים להגדרה של אוטיזם.

טיפול והתמודדות

אוטיזם היא תסמונת שלא ניתן לרפא, וילד שאובחן על הרצף האוטיסטי יסבול מההפרעה במשך כל חייו.

עם זאת, במקרים רבים ניתן לשפר את איכות חייו, את יכולותיו ואת התמודדותו של הילד באמצעות טיפול מתאים, התאמת המסגרת לצרכיו וחינוך מיוחד.

ילדים הסובלים מאוטיזם זכאים על פי חוק לטיפול וחינוך המתאימים לרמה השכלית, לרמת התקשורת ולרמת התפקוד הכללית שלהם.

הטיפול כולל עיצוב התנהגות, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגים ועוד. ישנן שיטות טיפוליות שונות (כמו ABA) שמטרתן לשפר את תפקודו של הילד, והן מוכחות כיעילות, למרות שאינן מרפאות.